תהיי לי עיר מקלט: תנו לאזרחים העזתים להימלט

לכודים

הערב גיליתי שאחותי, בעלה ושני ילדיה נמלטו מאש הרקטות והם ישנים אצל ההורים שלי במרכז הארץ כבר מאז שלשום. הם מתגוררים בישוב ליד אשדוד, ושם היישוב מעולם לא עלה באתרי החדשות הישראלים שבהם ביקרתי. ככה זה, כשאין לך טלביזיה, את/ה לא מגלה על שמות כל הישובים הסופגים הקטנים באינטרנט. זה גרם לי לחשוב, כמה רע שיש מלחמה, וכמה טוב שאפשר להימלט כשיש כזו. זה כל כך חולני לחשוב שמיליון וחצי בני אדם, רובם אזרחים, זקנים, נשים וילדים – כלואים בין גדרות ואינם יכולים אפילו להימלט. לא למצרים, לא לישראל ולא לים. הפצצות נופלות במשקלים גדולים יומם ולילה. אין תחבורה ודלק, אין דרכים, אין ממשלה מתפקדת וכולם כלואים באחד המקומות הצפופים בעולם, חשופים לאש רבת עוצמה, בין שהתנגדו לחמאס, בין שתמכו בירי על ישראל, ובין שתמכו בחמאס כמפלגה דתית ולא מושחתת כמו פת"ח…

תנו לאנשים לפחות להימלט. במיוחד לפצועים, לנשים ולילדים. אמרנו שאנחנו לא נלחמים בעם, אלא בשלטון, נכון? בואו נקנה את אמונם. נקים מחנה אוהלים ונספק להם מחסה.

טוב, זה כמובן לא ייקרה… אז לפחות לברוח למצרים ולחזור אח"כ?