פוסט של אחרי מלחמה

ניצחון לעניים (וידיעות נוספות)

ברק והצבא טוענים שעזה היא ניצחון, ורבים מסכימים כי הפעולה "השיבה את כבודו האבוד של הצבא", או את האגו הישראלי, אחרי כישלונות לבנון. האמנם היה כאן ניצחון? מלחמה? מקור לגאווה? האם הסתערות של דיביזיה משוריינת, עם נשק משוכלל, כמות אדירה של חומר-נפץ, טנקים, מטוסים, ספינות, הנדסה, מודיעין, כוחות רעננים ומה-לא  –  נגד כמה אלפי חמושים, החיים בסביבה שרובה הגדול פליטים ומחסור במזון – זה ניצחון? האם זו בכלל מלחמה?! האם זהו פאר היצירה הישראלית? על מי אנחנו עובדים?… כמה עצומה בעיית הדימוי העצמי הנמוך שלנו שאנחנו צריכים  מ-ל-ח-מ-ה  כדי להרגיש טוב יותר??! והאם בשביל זה היינו צריכים להשתמש בנשק כמו זרחן? ואולי גם בנשק ניסויי לא ידוע? (מי יודע, הרי אפילו על חיילינו נעשו ניסויים בנשק כימי (וגם זה מושתק), אז מישהו צריך להיות שפן הניסיונות…). האם לפנינו עוד מקרה של השתקה וטשטוש, הן מלמעלה והן מהכתבים והעורכים למטה, שויתרו על תחקירנות? ואם נתעלם מהבעיות, האם הן ייעלמו?

הכוויה על ידה של גב אבו חלימה. אם שארבעה מילדיה נשרפו למוות מפגז זרחן-לבן שפגע בביתם. הכאב על הילדים מתערבב בכאב הפיזי (לחצו לסיפור המלא).

הכוויה על ידה של גב' אבו חלימה. אם שארבעה מילדיה נשרפו למוות מפגז זרחן-לבן שפגע בביתם. הכאב על הילדים מתערבב בכאב הפיזי (לחצו לסיפור המלא).

אז בתור אזרח מודאג, אספתי שני סוגים של שאלות שיש לשאול המתבססים בעיקר על ידיעות שאינן מקבלות מקום ראוי, או לא מדווחות כלל, בדיון בישראל. האחד, שאלות על עצם המלחמה והאם היה שווה, והשני, שאלות על האופן שבו היא נעשתה, האם כל האמצעים היו כשרים, או שסתם עשינו נזק מיותר. גם אם לא כולן מעניינות, לפחות חלקן מטרידות. נתחיל בסוג השני –

שאלות על האמצעים

בעיתונות הזרה, מקורות שאמינותם רבה הרבה יותר ממעריב, ישראל-היום או ידיעות, עולות שאלות רבות הקשורות לפשעי מלחמה ולערפל המלחמה המטשטש אותם. מסיבות אלו למשל הוצא צו מעצר ללבני. (כזכור זאת לא הפעם הראשונה). צה"ל עצמו מבין שעשה דברים שאסור שייעשו והוא מסתיר שמות ודורש גיבוי מהממשלה, ואף בפרקליטות נערכים לגל תביעות. במקום גינוי ולמידה לכל דבר שדומה אפילו לפשעי מלחמה, כפי שאפשר היה לצפות ממדינה המכבדת את החוק הבינלאומי, אומר ברק "אין מקום להלכאה אחרי כל מבצע". משול הדבר לשכן אלים שיש חשד שרצח את אחד השכנים האחרים, ושמישהו יאמר "אין מקום לבדוק כל מריבת שכנים". אז, חביבי, זה לא סתם מבצע, ואם אין מה להסתיר, ראוי שתוקיעו תופעות שליליות, במקום לתת להן גיבוי. עכשיו הזמן לוועדת חקירה לא תלויה.

חמאס מבצע גם הוא פשעי מלחמה, אך הוא ארגון טרור, הוא מבודד בעולם ואיננו מדינה. האם היינו רוצים שישראל תוכרז כישות טרור ותבודד?

מקור: הארץ

שאלות על המטרות

גם את מלחמת 1973 סיימה ישראל כשידה על העליונה, אך מבחינה מדינית היא הפסידה. תוך כמה שנים היא חתמה על הסדר עם מצרים שתנאיו הם אלו שאותם ביקשה  מצרים קודם למלחמה, וגולדה סירבה. והיום? בזמן שאנו מצויים בחגיגות ניצחון מוזרות, יכול להיות שגם הפעם הפסדנו מדינית:

  • יוזמת השלום הישנה שהיא הדבר הקרוב ביותר להיות ה"זבנג וגמרנו" של הסכסוך, למרות התחנונים של הערבים בהזדמנויות שונות, על ערש דווי. אסד וקדאפי כבר רוצים למשוך את ידיהם ממנה, ועכשיו גם סעודיה מתחילה להתייאש. הם רואים בנזק האדיר ובאכזריות את התשובה הישראלית להצעותיהם המחכות.
  • האמנם חמאס נכשל? בעולם דורשים (א-)שישראל תסיר את המצור ("כן לביקורת על כניסת נשק, לא למצור מלא"), ו(ב-) להסכים לשיחות עם ממשלת אחדות. הסרת המצור הייתה דרישת חמאס מלפני העימות, ושיחות הכוללות כל סוג של הכרה בחמאס הן אסון מבחינת התפיסה הישראלית (הישנה, יש לקוות). ישראל הייתה גם זו שהתנגדה לכוח בינלאומי, ובכלל לכל סוג של בינאו"ם (מונח צה"לי) הסכסוך, ובסוף…
  • בניגוד לתקוות, נראה שהפעולה דווקא חיזקה את חמאס (ר' סיקור מתושב עזה). ברשת ב' דיווחו אתמול (23.1.09) כי הן בפת"ח והן בחמאס מעריכים שהפגיעה העצומה באזרחים, הכבילה של ראש הרשות והיכולת של חמאס להכתיב סדר יום לעולם הערבי, חיזקה אותו מאוד והחלישה עוד יותר את ראש/נשיא הרשות הפלסטינית. נזכיר כי חמאס היו מוכנים לפני המלחמה להכיר במדינה בגבולות הקו הירוק. (היו שהצביעו על כך גם במהלך המלחמה). ועכשיו?
  • במבחן ה-עלות-מול-תועלת: כמה מקומות עבודה אפשר היה לייצר במיליארדי השקלים שעלה כל הסיפור הזה? מיטות לחולים? העלאות שכר למורים? הוזלות לסטודנטים? דיור ציבורי? תאונות דרכים? מאבק בפשיעה? צמצום פערים? האם זו הדרך היחידה ואין מקום לשאול שאלות ולעשות אחרת??

דבר מדאיג אחר הוא העצמת הטראומה של תושבי הדרום. אין ספק שיש חרדה, שהחיים שובשו, וכמובן שיש הרוגים, פצועים ונזק מפעילות החמאס. אני גם זוכר אישית כילד כמה פחדתי מהאפשרות שסדאם עלול לירות עלינו, בכול אזעקה במלחמת המפרץ. אך הפחד וההפחדה היו מופרזים לגמרי. רוב החיים בישראל התנהלו בצורה תקינה, היה לכולם מקלט לברוח אליו, חופש תנועה, מים נקיים, אוכל, טיפול רפואי, בית, ואנשים אפילו יצאו לבלות. האם היה מקום לכזו חרדה? אף אחד לא היה כלוא בבית עם חיילים, או קרס עליו בית ואוסרים לחלצו, או פגע בו זרחן-לבן ואין לו מים לכבות, או הוא מגיע לביה"ח המזוהם, ובגלל מחסור במקום, כלים ורופאים, הוא לא מקבל טיפול הולם וכו'. מעניין להשוות את הטראומה הזו הזו לתקופת פעילות חיזבאללה במשך כל שנות שהותנו ב"רצועת הביטחון", שהיו אלימות הרבה יותר, ולא הקפיצו 650 אמבולנסים בכל פעם שנפלה איזו רקטה. הרי רובנו לא חווינו את האימה, וגם בדרום רבים התנגדו למלחמה, ולא כולם התרגשו ממנה. הניפוח והדיספרופורציות של הסבל האמיתי (ובעיקר נוכח מה שעשינו בעזה) יצרה קרבנות מדומיינת שהיא גדולה בהרבה מהסבל האמיתי. במילים אחרות, בעוד שהאשמנו את חמאס בניפוח הפגיעה, עשינו זאת בעצמנו, בעיניי עצמנו, ולעצמנו – והדבר גרם לנו להפריז בתגובותינו.

נו, אם דובר צהל אומר, זה בטוח נכון.

כך גם השמועות שהפיץ הצבא ומעולם לא הוכחו. ממש כמו הנשק הכימי של סדאם, גם בעיתונות הישראלית הכול הפך מותר, (גם חיילים מעידים על כך, שאמרו להם שאין מגבלות). האם מישהו ראה הוכחה לטענה שיש רופאים במרתף ביה"ח אלשיפאא'? עיתונאים ורופאים זרים מבקרים שם כל הזמן ולא ראו שום דבר כזה. האם מישהו ראה הוכחה לטענות שהחמאס השתלט על הסיוע הרפואי והמזון? הרי יש מאות אלפי פלסטינים המקבלים את הסיוע הזה, ואונרו"א בעצמה מחלקת אותו, ומעולם לא דיווחה על כך. מדוע לא, לכל הפחות, לתהות על אמינות הדברים ולדרוש הוכחה, במקום להפוך אותם לכותרת הראשית. אני לא טוען שהכול שקר, אבל אני בהחלט חושב שמה שקיבלנו זה לא כל האמת, ולא רק האמת.

(לפני שמגיבים...)
פוסט זה פורסם בקטגוריה +כול הנושאים, דה לגיטימציה ושינוי השיח, חשיבה מיליטריסטית וציות, מהשטחים ומהעיתונות הערבית, עופרת יצוקה על עזה, תקשורת לאומית ומסחרית, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

25 תגובות על פוסט של אחרי מלחמה

  1. אלכס הגיב:

    הי אייל ,
    האם יש לך מידע לגבי מה הזנק שישראל גרמה לו ב8 השנים האחרונות ? כמה בני אדם פלשטינים נהרגו ? שמעתי איזה מספר מטורף ולא הצלחתי למצוא לזה אסמכתא

  2. אייל ניב הגיב:

    הכוונה לבני אדם (פצועים והרוגים), או נזק כלכלי לשוק (הפסדים) או נזק כספי כולל (למשל כולל הבתים שנהרסו, הדרכים, התשתיות וכו')?

  3. אלכס הגיב:

    אני מניח שנזק כלכלי קשה לאמוד..גם קשה לאמוד מי אחראי לנזק ובאיזה מידה..
    עד כמה שהחשבונות האלה צינים ונוראיים, כן, התכוונתי להרוגים .

  4. לא מזגזג הגיב:

    אוף אייל – אתה אמיתי?

    מעולם לא הבנתי איך בני אדם שמקדישים את חייהם לנושא מסויים יכולים להיות כל כך פנאטיים וחד צדדיים. יש בפוסט הזה כל כך הרבה הנחות ו"עובדות" ללא בסיס, שמכניסות אותך לתחום המסוכן של הסתה (וחבל – כי אולי כן יכולת להעשיר את השיח הציבורי בישראל)

    אתה מבין אייל – לא כל מי שהתנגד למלחמה נתפס כ"בוגד", אבל מי שטוען טענות חסרות שחר ללא ידיעה פשוט נתפס במקרה הטוב כלא רלוונטי ומבקרה הרע כמשרת אג'נדה מסוכנת .

    אתה יודע מה היה האמצעי היעיל ביותר שהשתמשו בו החומניסטיים הפנאטיים כדי להפיל את השאה האיראני? ש מ ו ע ו ת ! הם טענו שאימו יהודייה, שאחותו התנצרה, שהוא הומו, עוסק בסאדו מאזו וכו' – זה התפשט כאש בשדה קוצים וסייע למולות המטורפות להניס מיליוני איראניים ל30 שנה (בנתיים) של חושך מחשבתי ופשיזם חברתי

    אני מרגיש שאתה כבר שם – באזור של החושך המחשבתי … חבל

  5. תמר הגיב:

    מאמר מרתק:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1057768.html

    "יכולנו לשאול מי ירה את הטיל הזה, של מי המסוק הזה?" אומר רייזנר, "אבל אחרי ההתנקשות בת'אבת ת'אבת (מזכ"ל הפתח באזור טול-כרם, שנורה למוות בדצמבר 2000) התחילו להישמע טענות, 'רצחתם אזרח בדם קר, זה פשע' ונדרשנו לכתוב אם זה חוקי."

    עברו רק 8 שנים ותראו לאן הגענו. היום זה ברור שזה בסדר לחסל מחבל ללא משפט כולל המשפחה לו. מדהים.

    בעצם צה"ל קיבל הכשרים משפטיים מפולפלים לתצורת הלחימה במלחמה האחרונה, אז זה לא שבעל הבית "השתגע". זה כאילו הכל חוקי וכשר. איבדו לגמרי תחושת אנושיות וצדק בסיסיים.

  6. אייל ניב הגיב:

    כן, תמר הפניתי אליו. וגם מיכאל, שהוא לא משפטן, התייחס אל התופעה כפי שהיא עולה מעדויות חיילים: https://eyalniv.wordpress.com/2009/01/06/manekin1/

    מזגזג: כל הטענות שטענתי מגובות במראי מקומות מהימנים כמו הניו-יורק טיימס וכו', כך שמי שמקבל שמועות כאמת זה לא אני… מי שמקבל את מה שאומר צה"ל בלי כל הוכחה הוא זה שחי על סמך שמועות. במילים אחרות, הפוסל במומו פוסל. הצג מראי מקומות לטענותיך. מי שמקדם אותנו לעבר שלילת זכויות דמוקרטיות, הדרת מיעוט, אופק דתי או לאומני פרטיקולוריסטי, זה בטח לא אני ושכמותי.

    נראה שהכי קל, במקום להתמודד עם כל השאלות האלו, לדחות את המבקר על הסף. לעשות דה-לגיטימציה לעצם שאילת השאלות. באמת, העליתי כל כך הרבה ספקות, וההתמודדות שלך היא להתעלם מכולן ולהגיד שאני ממשמרות המהפיכה? בחייאת, ציפיתי ליותר.

  7. אייל ניב הגיב:

    אלכס,
    הגורמים שנחשבים הכי אמינים בעיניי בנושא זה הם האו"ם והצלב האדום, ואחריהם בצלם. למרות האג'נדה, בצלם מציגים תמונות שמות ועדויות לכל הרג וכל מספר, ואף מחמירים ורושמים "לא ידוע", כאשר אינם מצליחים להוכיח זאת. גורם נוסף בעל אמינות גבוהה הוא אמנסטי-אינטרנשיונאל שיש להם מרכז מחקר עולמי בלונדון, אשר כל פרסום שלהם עובר שלושה מבקרים שונים שאינם קשורים בשום צד בסכסוך, ומהווים "היפכא מסתברא" מספק בעיניי.
    שלושתם מפרסמים דו"חות, והמספרים הכוללים אינם רחוקים מאלו שטוען צה"ל כמו שהם רחוקים מחלק מהפרסומים של הפלסטינים (לא של האקדמיה הפלסטינית, אלא של הגופים הפוליטיים). בעיניי אלו מדדים טובים מספיק כדי לראות בהם גורמים שהם הכי קרובים למה שאפשר לקבל כאמדן נייטראלי.

  8. אלכס הגיב:

    תודה רבה , עזרת מאוד

  9. אייל ניב הגיב:

    אגב, תמר, יש ספרות רבה, עשירה ומרתקת על הטריקים הכמו-משפטיים שבהם הפכה הקרקע בשטחים לכשרה להתיישבות. מכירה?

  10. עופר הגיב:

    מזגזג – אל תזרוק האשמות – תן דוגמא, מה נראה לך מוגזם? מה נראה לך שמועה?

    תן דוגמא קונקריטית!

  11. עופר הגיב:

    האמנם פוסט לאחר המלחמה?

    לפי ידיעה מה 22 לינואר 2009:
    "גורמי רפואה פלסטינים דיווחו הבוקר (חמישי) כי גבר וילדה מעזה נפצעו היום מירי ספינת חיל הים הישראלי. מצה"ל נמסר בתגובה כי מדובר בירי הרתעה שנועד להרחיק סירת דיג, שחרגה מגבולות השייט המותרים. ד"ר מועייה חוסיין סיפר כי הפגז שנורה מספינת חיל הים פגע בבית על חוף מחנה הפליטים. הוא סיפר כי השניים שנפגעו מהפגז, היו באותה השעה ברחוב. […] על פי הדיווחים, שלוש ספינת חיל הים פעלו הבוקר באזור חופי עזה. הפלסטינים מוסיפים כי למרות הפסקת האש, ספינות חיל הים ממשיכות בירי כבר כמה ימים"

    נראה לי שהמלחמה, ההשפלה, הדיכוי ממשיכים בדרכים אחרות.

    קשה להימנע מההשערה שישראל עושה כל שביכולתה בכדי לחזק את החמאס.

  12. אייל ניב הגיב:

    יש לינק לכך בתוך הפוסט.

  13. תמר הגיב:

    אהה, לא ידעתי שגם את ההתיישבות הם הכשירו בצורה הזאת :0

  14. אייל ניב הגיב:

    נו באמת, האו"ם והצלב האדום וגם ארגוני זכויות אדם מפרסמים שרק נשים וילדים יש יותר מ-400, כולל פרסום השמות. כמובן שלכולם גם יונפקו תעודות פטירה והם יימחקו ממרשם התושבים, שאותו מנהלת ישראל, כך שכולנו נוכל לדעת.

  15. לא מזגזג הגיב:

    אייל – גם האו"ם וגם ארגוני זכויות האדם בעזה מסתמכים על "נתונים" שמועברים להם על ידי גורמים בעלי אינטרסים מסויימים. ברור כי לחמאס יש אינטרס ראשון במעלה להציג את ישראל כרוצחת אזרחים. זה מה שמאפשר להם להצדיק את הברחות הנשק בו הם משתמשים וישתמשו הן כנגד ביקורת פנים פלסטינית (ככה זה בדיקטטורה) והן כלפי המשק הפגיעה בחיילי צה"ל (גם בתוך הקו הירוק – ראה למשל התקפת סיור צה"ל היום בתוך הקו הירוק) והן כלפי אזרחי ישראל ללא הבחנה של דת גזע ומין.

    כייף במזרח התיכון …

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3662388,00.html

  16. לא מזגזג הגיב:

    והנה עוד משהו על אונר"א – אפרופו ארגונים בינ"ל והאקסיומה לגבי הנון-פוליטיות שלהם

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3662886,00.html

  17. אייל ניב הגיב:

    כאמור, האנשים מפרסמים שמות, והם יוציאו תעודות פטירה של אנשים שיימחקו במרשם התושבים (הישראלי), ולכן אי אפשר לעוות את מספר ההרוגים, או את זהותם (למשל יותר מ-400 רק נשים וילדים (לא כולל זקנים וגברים-אזרחים) במוות ישיר, ועוד נוספים שממשיכים למות כל יום, ועוד חולים שלא מקבלים טיפול בגלל מצב בתי החולים וכו').

  18. אייל ניב הגיב:

    גזענות היא עמדה והתנהגות המפלה בין בני אדם על רקע צבעם או על רקע השתייכותם האתנית, הלאומית או הדתית.
    http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=8449

    גזענות היא כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה של בני אדם, המיוסדת על נימוקי גזע, אתניות או צבע עור, שמגמתן או תוצאתן יש בהן כדי לסכל או לפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש על בסיס שווה של זכויות האדם וחרויות היסוד בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, התרבותיים או בכל תחום אחר בחיי הציבור. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%96%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA

    והמונח המתאים ביותר:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Racism#Ethnic_conflicts

  19. הגר הגיב:

    אייל, תודה על כל העבודה שאתה משקיע בכתיבה בבלוג. אני מוצאת שהרבה מהפוסטים חוסכים לי הרבה עבודה – במקום להתאמץ להתנסח ולמצוא סימוכין, אני פשוט שולחת לינק.

    תיקון קטן : "הלכאה" צריך להיות "הלקאה" (מהמילה "מלקות").

  20. פינגבאק: חשבון נפש: אולי בכול זאת צריך לחשוב על מה שעשינו שם? « אמת מארץ ישראל

  21. פינגבאק: מה עושים כשמסתבר שוועדת גולדסטון צדקה? ממשיכים לשקר « אמת מארץ ישראל

  22. פינגבאק: בשם גלעד « Talila

  23. פינגבאק: רוסיה זה כאן | אמת מארץ ישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s