האם האסלאם הוא מקור "פיגועי ההתאבדות"?

"פעולות הקרבה"[1] הותרו לראשונה ע"י אנשי דת מוסלמים בשנות השמונים (תחילה בלבנון ואח"כ במקומות נוספים). כלומר, רק לפני פחות משלושים שנה התאפשר לראשונה למוסלמים לראות בכך פעולה דתית, והם קיבלו היתר והצדקה דתית (א-) לבצע פעולות שבהן נשלח מבצע הפעולה אל מוות ידוע מראש, (ב-) לפגוע בחפים מפשע, כמעין "עין-תחת-עין קיבוצי", ו(ג-) לראות בכך חלק מהמצווה הקולקטיבית (לא הפרטנית) של ג'יהאד. קודם לכן, זה היה אסור לגמרי.

כאשר נזכרים בעובדה זאת, הדבר מחייב אותנו לדיון רציני בדבר שאלות כגון:

"כיצד יתכן שטרור המתאבדים המוסלמים התחיל בשנות השמונים, אם האסלאם נפוץ כבר 1400 שנה?"

"האם רוב המחבלים-המתאבדים הם מוסלמים?"

"האם האסלאם הוא שורש כל רע?"

"האם שונאים את ישראל/ארה"ב/המערב בגלל האסלאם?"

באחרונה הזדמן לי להנחות עבודת בגרות של תלמידה חביבה וחרוצה בנושא זה. אחד המחקרים שנתקלנו בהם היה של חוקר בשם Robert Pape (פרופ' באונ' שיקגו, מחבר הספר "Dying to Win"), אשר הסתמך על "מיזם שיקגו", מאגר נתונים של כל פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם, מ–1980 עד סוף שנת 2005. מדובר במסמך ראשוני מסוגו, שמעולם לא היה כדוגמתו. ממצאי הסקר מלמדים לא מעט על תופעת פיגועי-ההקרבה, מקורותיה והקשר לאלסאם. להלן כמה מהנתונים המובאים במחקר.

מצווה דתית-אסלאמית או מטרה פוליטית-ארצית?

טרור קמיקזה לא מוסלמי בסרי-לנקה. כמחצית מפיגועי ההקרבה בעולם אינם מבוצעים על ידי מוסלמים, ורבים מהמבצעים המוסלמים אינם דתיים.

• הארגון המוביל בפעולות ההקרבה הוא ארגון "הנמרים הטמילים", אשר אינו ארגון מוסלמי, או ארגון דתי בכלל, אלא מרקסיסטי-חילוני. הוא ביצע יותר פיגועי התאבדות מהחמאס והג'יהאד-האסלאמי.
• לפחות שליש מפעולות ההקרבה של מוסלמים מבוצע על ידי קבוצות חילוניות, כגון ה-PKK (מפלגת הפועלים הכורדים בתורכיה; אף הוא ארגון מרקסיסטי שפעל נגד הממשל הטורקי, מתוך שאיפה להגדרה עצמית).
• כמעט כל הפיגועים שבוצעו על ידי "מחבל-מתאבד" מאז 1980 נעשו על ידי ארגון טרור, הנאבק להגדרה עצמית לאומית.
• עד 2003 לא היה מעולם פיגוע התאבדות בעיראק.
• אמונה דתית היא לעיתים רחוקות המניע המרכזי, למרות שדת יכולה להיות האמצעי בתהליך הגיוס של המפגעים הפוטנציאליים למען מטרה אסטרטגית רחבה יותר. אחד המחבלים שנעצר בפיגוע בלונדון ב-7.7.05 אמר בחקירתו "זה לא נוגע לדת, זה נוגע לעיראק. אנחנו ראינו סרטונים של זוועות בריטיות בעיראק". בטקסט שבו אלקעידה מגייסים את אנשים, לא מוזכר כל קשר ל-72 הבתולות או שאר התגמולים המחכים כביכול בגן העדן. הרבה מפניותיהם הן לאזרחים בעלי נאמנות כפולה, כדי שירגישו סימפטיה והזדהות עם המוסלמים, כאילו היו אחים לצרה.

האסלאם דת טרור?

• מתוך 41 פיגועי ההקרבה של חיזבאללה, רק 20% (8) היו מוסלמים פונדמנטליסטים; 71% (21) ממבצעי פעולות ההקרבה היו חילוניים, קומוניסטים או סוציאליסטיים, החברים בארגונים כמו המפלגה הלבנונית הקומוניסטית; 9% (3) ממבצעי פעולות ההקרבה היו נוצרים.
• פעילים באלקאעידה נוטים שלא להגיע כמעט בכלל ממדינות מוסלמיות-דתיות בולטות: איראן (בעלת משטר דתי פונדמנטליסטי, שבה יותר מ- 70 מיליון מוסלמים, פי שלוש מאשר בערב הסעודית, שממנה יצאו מבצעי הפיגוע במגדלי התאומים); סודאן (שבה מספר הפונדמנטליסטים הדתיים דומה לזה שבערב הסעודית); ופקיסטאן (המדינה האסלאמית השנייה בגודלה, גם כן בעלת משטר דתי). המאפיין הבולט ביותר שלהם הוא הגעה ממדינות סוניות שיש בהן נוכחות צבאית מערבית.
• זה כמובן לא אומר שאין מוסלמים שהם "מחבלים-מתאבדים", רק שהמניע העיקרי איננו האסאלם או "פרשנויות שגויות".

המון של עניים מוסתים? נקנים בכסף?

• מתוך 462 פיגועי התאבדות שנבדקו נראה שמבצעי הפעולות אינם רק עניים, חסרי חינוך, ובעלי תפיסה פונדמנטליסטית, אלא בעלי רקעים מגוונים. רק כ-17% מהם שייכים לשכבה הנמוכה של החברה, או מובטלים. השאר אינם עניים וחסרי השכלה, אלא עובדים בעלי השכלה או הכשרה מקצועית, מרקעים חילוניים ודתיים כאחד. לדת בכלל, ולאסלאם בפרט, יש תפקיד קטן יחסית בהוצאה לפועל של פעולות אלו. במילים אחרות, מבצעי פעולות ההקרבה הינם, רובם ככולם, אנשים נורמטיביים, אשר יכולים היו לנהל חים פרודוקטיביים ונורמאלים, בנסיבות אחרות.

פרופ' משה מעוז, מגדולי המזרחנים בישראל, כותב היום הזמנה להתפיס עם האסלאם. למעשה, יהיה נכון יותר לומר – להשיב את היחסים של היהדות עם האסלאם לנתיבם הישן. בעוד שמיהרנו להתפייס עם העולם הנוצרי, שממנו ידענו גירושים, אינקביזיציות, פוגרומים, רדיפות ואף שואה, ושהיהודים נחשבו בו "מזרחיים", "נשיים" ו"אסייתים"; הרי שהאסלאם נחשב בשוגג בעיני רבים לדת-חשוכה קיצונית ושונאת אדם, למרות שבעצם עד אמצע המאה העשרים חיו היהודים בארצות האסלאם בצורה סובלנית למדי. יחסי יהודים-מוסלמים החלו להידרדר בעיקר במקומות שבאו במגע עם הציונות (או עם האימפריאליזם המערבי במקרים אחרים). הקהילה היהודית באיראן, לדוגמה, עדיין חיה שם בנחת, וככל הידוע איננה סובלת או רוצה לעזוב.

מי שרוצה להכיר את האסלאם, מוטב לו שיקרא את הרמב"ם ולא את מטיפי הימין בני זמננו.

——-

(1) בערבית: אִסְתִשְהַאד, פעולה של נפילת חלל. בטקסט אשתמש ב"פיגועי הקרבה" ולא ב"פיגועי התאבדות", כי בהתאבדות מבצע-הפעולה מאס בחייו ו"שם נפשו בכפו", וזהו איסור דתי, גם ביהדות. לעומת זאת "להשליך את נפשו מנגד", כמו חייל המסתער אל עבר אש, או מזנק על רימון, זוהי כמובן מצווה. באנגלית יש המשתמשים היום –homocide bomber ולא ב-suicide bomber).