חשבון נפש: אולי בכול זאת צריך לחשוב על מה שעשינו שם?

יום הכיפורים דורש מאיתנו להימנע לרגע מן האינסטינקט האנושי והמובן כל כך, שגורם לנו לחשוב על עצמנו כצודקים, ולהתענות ליום אחד במחשבה כנה – שאולי טעינו. בהמשך לפוסט לימים הנוראים, בואו ננסה לעשות זאת על המתקפה על עזה. כפי שכולנו מבינים בוודאי, לא חייבים להסכים על המלחמה, כדי לדון במה שקרה בה. יש הרבה מאוד אפשרויות בין "לא להילחם אף פעם" לבין "הכול מותר כשנלחמים". זאת אומרת, שגם אם ויתרנו לרגע על השאלה "האם המתקפה הייתה הפתרון היחידי ו/או הטוב ביותר" – עדיין יש עלינו לשאול את עצמנו –

"האם כול מה שהתרחש במסגרת הלחימה היה הכרחי ובלתי נמנע?"

 עכשיו, זאת לא שאלה שהיא רק של "יפיי נפש" (למרות שביום הכיפורים זאת המטרה המרכזית), אלא יש לה גם חשיבות אזרחית עצומה. קודם כל, "פשעי מלחמה", מושג שנולד בעקבות זוועות מלה"ע השנייה, הם אסון לכול האנושות וחובה על כולנו לעשות כול מה שאפשר כדי לחזק את החוק הבינ"ל. שנית, מתוך הרצון לחיות באזור שהוא זר, וכרגע גם עוין, יש לנו עניין לא-להחמיר ואף להקטין את השנאה והמלחמה. לכן, תמיד טוב לנסות ללמוד כיצד להימנע ממה שהיה מיותר.

זאת אומרת, עלינו לשאול (א-) מה מיותר/אכזרי/פרוע/פושע במלחמה כזאת, ו-(ב-) האם הדברים אכן התרחשו.

א – ממה אפשר היה להימנע?

זה כמובן לא משכנע את העולם, אבל האם אתם מאמינים לזה?

נסו להשיב לעצמכם מתוך חשבון נפש מחמיר –  האם היה באמת צורך להשתמש בנשקים ה"בלתי-מבחינים" בין אזרחים ולוחמים? כמה בני אדם חפים מפשע היו יכולים להינצל מהפגיעה? מדוע עלינו למנוע מים וחילוץ רפואי? מה היינו דורשים אילו היינו אנחנו תחת מתקפה זאת? כיצד מניעת בריחה של פליטים מאזורי הקרבות ניתנת להצדקה? האם זה שירת את מטרותינו נכונה להרוס את התשתיות המעטות שהיו להם? האם זה בסדר, מכול סיבה שהיא, לפגוע בבתי חולים ובבתי ספר שצריכים לתפקד במהלך, וגם אחרי, הקרבות? האם, בכול אמתלא שהיא, נכון היה להתעלם/להכחיש/להצדיק מקרים שהגיעו לידיעתנו, שבהם מתוארת ולו רק אפשרות של  ירי על חפים מפשע (משעמום/נקם/תסכול/כדי להשליט טרור), כמו העדויות במכינת רבין, "שוברים שתיקה" והאווירה שהצטיירה מחולצות החיילים והגרפיטי? האם מפעל הסתרה, הכחשה והדיסאינפורמציה כלפי התקשורת המקומית והעולמית, פועל לטובתנו, במיוחד כאשר העיתונאים הם היחידים שיכולים לדווח לנו, האזרחים, מה קורה שם, כדי שנוכל להחליט ולהשפיע – מה בסדר ומה פסול.

ועתה –

ב – האם הדברים התרחשו? מה בעצם ידוע לנו?

השאלה הזאת מצריכה איסוף פרטים דקדקני וזהיר, שמובא להלן, בעיקר נוכח הקושי לאסוף נתונים תחת האיפול הצבאי שהוטל על הקרבות. מכול מקום, מעניין לגלות שכמעט כל מה שמתגלה כעת היה ידוע עוד במהלך המלחמה. חרף ההפקה הצה"לית, שהתנהלה כמעט ללא דופי, שבמסגרתה הוצאו הכתבים מהרצועה והיא הוחשכה לחודש ימים, ולמרות שאסרו על העיתונאים לדבר עם החיילים (כגון מפקדים שהתפארו על כך שבתיה"ח מלאים עד אפס מקום) – בכול זאת – הרבה ממה שמתפרסם מאז המלחמה – כבר ידענו עוד במהלכה ו(ברובנו) התעלמנו או הכחשנו או הצדקנו. באופן טבעי, אז איש לא רצה לשמוע. זה לא שלא ידעו – לא רצו לדעת. חלק גם לא רצו להאמין, וחלק עדיין לא רוצים להאמין. רבים גם טורחים להצדיק את המעשים, או לראות בהם "עשבים שוטים" (כידוע, עשבים שוטים שלא משמידים אותם משתלטים על הגינה כולה). אבל עכשיו זוהי שעתה של האמת ושל חשבון הנפש. השתיקה איפשרה זאת ומישהו צריך להודות בפשעים ולשאת באחריות.

מצד שני, זהו פוסט שיכול היה להימנע. אילו רק היו די אנשים שמקשיבים.

---

מה אפשר להציג שעוד לא הצגנו, כדי שהשאלות יישאלו?

מה קרה בעזה? דעו מה להשיב –

ירי בחפים מפשע • שימוש בנשק פסול
מניעת ציוד הומניטרי  • נזק מיותר לרכוש פרטי
פגיעה בצוותים ומתקנים רפואיים • הספין: מי יזם ומי הגיב?
הספין: כמה באמת נהרגו? • התגייסות תקשורתית והשתקה ציבורית
קוצר הרואי הדיפלומטי, הדימוי העולמי והיעדר אסטרטגיה

---

אמרנו (כאן וכאן למשל) – שיורים באזרחים בשיעור יוצא-דופן בכוונה או ברשלנות (פשע מלחמה, טרור).

הצבא טען –  "כשחוטבים עצים עפים שבבים". רובם משתתפים בלחימה, ואם אזרחים נפגעים זה בגלל החמאס.

בסוף מסתבר ש…

נעם קסטל, מכתבים למערכת, פי האתון 68, 19.4.09 (שבועון הסטודנטים של אגודת הסטודנטים באונ' העברית) עמ 2 - לחצו להגדלה

1. חיילים מספרים

• מכללת רבין: הוראות פתיחה באש מתירניות, הרג אזרחים פלסטינים, הרס מכוון של רכוש. (פרשנות ועוד פרשנות ועוד פרשנות של פרופ' לוי (סא"ל במיל') – ועוד אחת). בעקבות זאת צה"ל פתח בחקירה וסגר אותה מיד. מוסרי. הכי מוסרי שיש. תשפטו בעצמכם.
•  חיילים ברכבת: ירינו לכל עבר (ושמועות בכול מקום – כמו העדות הזאת).
• שוברים שתיקה – ירינו במרימי דגל לבן בפקודה, הרסנו רכוש משעמום, פגענו באזרחים, השתמשנו באזרחים כמגן אנושי. תשפטו בעצמכם.
• רוח המפקד – ההווי בצה"ל – הרג תינוקות ונשים בהריון. אפילו עמוס הראל (שלא ביקר את צה"ל במהלך המלחמה) נזכר אחריה: תחקיר צה"ל לא ממצה. תשפטו בעצמכם.

(( הערה: הלינק של שוברים שתיקה הוא אל כתבת הבי.בי.סי., כי בוויינט ואנרג'י העדיפו לתת יותר מקום לתגובה של דובר-צה"ל מאשר לעדויות. כמובן שהדו"ח לא חושף את מקורותיו (בד"כ) לפני כולנו, והביקורת הצבועה של צה"ל מטופשת, כאילו העיתונות לא משתמשת במקורות חסויים כל הזמן, וכאילו הוידאו של המעידים (וכאן-2 וכאן-3 וכאן-4) לא מספיק, במיוחד לנוכח השתקת החיילים. תשפטו בעצמכם. ))

 

2. עדויות מעזה ודו"חות

• צה"ל הרג נשים וילדים שנשאו דגל לבן •  הלכנו בידיים מורמות, והם ירו •  חיילים ירו בפלסטינים שהרימו דגלים לבנים
• מנעו ממני לפנות את ילדיי, עד שמתו בזרועותיי • איאד נותר לדמם באזיקים
• 29 בני משפחה, בהם עשרה ילדים, נהרגו מאש צה"ל, 21 מהם במבנה שבו רוכזו ע"י צה"ל יום קודם. על הקיר השאירו כתובת בעברית: "עוד לא רוויית דם."
• צה"ל השתמש בנו כמגן אנושי (כתבתי על זה כאן וכאן)
• עדויות מאששות דיווחי החיילים על הרג אזרחים
• תחקיר עצמאי של הגרדיאן, הכולל סרטוני וידאו – צה"ל ביצע פשעי מלחמה.
• גולדסטון (פרטים מהדו"ח) – ynet: העדויות שנמצאו מהימנות על ידי הוועדה מספרות ש…
• דו"חות רל"א: (1) מבוסס עדויות ו-(2) מבוסס משלחת מומחים
• אמנסטי: ישראל הרגה אזרחים באופן מכוון
• בצלם: יותר ממחצית ההרוגים אזרחים.
• האזרחים לא יכולים אפילו לברוח.

3. צה"ל מודה ומשנה גרסאות:

• צה"ל מודה שלפחות רבע מהנפגעים אזרחים: לפי צה"ל בין 300-460 חפים מפשע נהרגו מאש צה"ל בשלושה שבועות בעזה. במספר זה לא כלולים החולים (לדוגמה: סרטן) שנמנע מהם לצאת לקבל טיפול, ואחרים שנמנעו מהם מים נקיים, אוכל ותרופות, כפי שדיווחו הצלב האדום ואונרו"א.
• צה"ל מודה: "מתוך יותר מ-200 עצורים, פחות מ-30 קשורים ולארגוני טרור".
•   בצה"ל מודים: טעינו בבחירת אמצעי הירי.
• ויש גם את זה: יורים על חקלאים פלסטינים גם אחרי המלחמה.
  

מסקנה:

תולדות השליטה הישראלית על הפלסטינים רצופות בעדויות שהישראלים לא האמינו להן וטענו שהן שקריות או גוזמאות. למשל: עינויים בחקירות השב"כ (שבסוף הודו בהם-א"נ), הקמת התנחלויות על אדמות פרטיות (שנחשפו למשל כאן וכאן-א"נ), תנאי מעצר ומאסר משפילים וקשים (שהצלב האדום מגבה-א"נ), הרג אזרחים והתעללויות באינתיפאדה הראשונה (שהתבררו כנכונים-א"נ) […]. מאוחר מדי, הופיעו עדויות ומסמכים שהוכיחו שהפלסטינים אמרו אמת. המפתיע הפעם, אם כך, הוא שעדויות החיילים התחילו לצאת מוקדם, יחסית‎.   עמירה הס

---

אנחנו אמרנו שיש שימוש בנשק אסור (פשע מלחמה).בצה"ל אמרו – שהכול לפי הספר.

ממצאי משלחת מומחי הרפואה העולמיים. המדידות, הבדיקות ודגימות המעבדה אימתו את העדויות.

בסוף מסתבר ש…

• דו"ח: מומחי בריאות בינ"ל אספו דגימות של אדמה, מים, בוץ ודשא, שנחשדו כמזוהמים על ידי תחמושת לא מזוהה, או נשק כימי אחר. חלקן נשלחו לבדיקה בבריטניה. המסקנה: הנשק לא מבחין בין אזרחים ולוחמים, ולכן מפר את החוק הבינ"ל.

• זרחן: בצה"ל מודים: טעינו בבחירת אמצעי הירי • השימוש בזרחן ברצועת עזה – פשע מלחמה • לא היה זרחן, בעצם כן, אבל זה חוקי, בעצם זה עדיין פסול, צודקים.
•  לא רק הזרחן: הנשק היה כשר חוקית, אך לא מבחין (ולכן מפר את עקרון האבחנה של החוק הבינ"ל).
• בעזה מחכים לאישור ישראלי כדי לנטרל פצצות שלא התפוצצו
•   פרופ' וולצר ופרופ' מרגלית (פרינסטון) מנתחים את ההוראות וההכשר לפגוע גם באזרחים כדי להימנע מפגיעה בחיילינו.
  

---

אנחנו אמרנו – שהורסים בתים, חוות ומפעלים של אנשים תמימים ובכמויות עצומות.

אמרו לנו: שאנחנו מסייעים לאויב, ואין ברירה, כי תמיד יורים משם.

והיום מסתבר ש…

• תחקירים מבצעיים: אין הצדקה להרס הבתים הרב במבצע "עופרת יצוקה" • אמנסטי: ההרס = הפרת דיני המלחמה
• התמונות שהביאו ישראלים, ימים אחרי המלחמה, לא מותירות ספק. • בנינו את ההתנחלויות שלכם, ועכשיו הרסתם לנו את הבית • גם המפעל שאמור היה לשקם את עזה נהרס לחלוטין • החווה של מר אלר'ול, המוכרת היטב לישראלים, נהרסה כליל
• ישראל גורמת נזק כלכלי עצום לרצועה.
• וכן עדויות החיילים: במיוחד זאת, זאת, זאת, זאת, זאת, זאת, זאת, זאת, זאת, זאת, וזאת.
• בן-ישי, ממצדיקי המלחמה: הקוד האתי לא הופנם, לא נתנו לאזרחים להימלט, הפציצו בארות וטחנות קמח…
• פרופ' זוהר, ממחברי הקוד האתי של צה"ל: "טוהר הנשק הופר בעופרת יצוקה."
• ואפילו – ביזה: הכי מוסרי בעולם? במהלך המבצע חיילים בזזו תכשיטים יקרי ערך וחייל אחד היה גם טיפש מספיק להשתמש בכרטיס האשראי שגנב. (ר' גם יצחק לאור). חברה מוסרית הייתה שואלת האם זה מספיק שיש מקרה של ביזה שבו חקרו את החיילים והעמידו אותם לדין, כאילו הם מקרה חריג שמטופל היטב, או שעלינו לדרוש שיישאלו שאלות על האווירה שהתירה זאת (כפי שאנחנו לומדים מעדויות החיילים שהשתתפו בפעולה) ולתהות – על כמה מקרים אחרים לא שמענו?

 

    

---

אנחנו אמרנו – שהפרסום שקרי – וכבר שנה וחצי שלא נותנים להכניס מזון ומוצרים חיוניים, חלפים לציוד רפואי ותרופות, וגם אחרי המלחמה. (ושיש מסחרה כלכלית על חשבון בני האדם שבעזה).

אמרו לנו – "צה"ל הוא הכי מוסרי בעולם, וכול הזמן יש סיוע הומניטרי". חוץ מזה, מאז "ההתנתקות" אין לישראל חובות כלפי האוכלוסייה האזרחית בעזה (למרות שיש מצב מלחמה ויש המצור, ושנמנעת אפשרות המילוט).

 

עכשיו מסתבר ש…

• 

  המוצרים שאסור להכניס לעזה, דגימה קטנה, לפני שהדלעת נאסרה גם כן.

  יש מצור, וכול הזמן היה מצור.

• • ארה"ב במסר חריף לישראל: הפסיקו לעכב סיוע לעזה (אגב, הניסוח כאן מדויק מאוד. כמו עם חולים ובקשות הומניטריות מיוחדות לצאת, גם בבקשות של הכנסת סחורות – הצבא והשב"כ בד"כ לא שוללים ולא מאשרים, אלא משאירים את הסטטוס "בטיפול" משך חודשים רבים. כך אי אפשר לומר שהם מונעים כניסה ויציאה של הבקשות ההומניטריות, בעוד שבפועל זאת ישראל מונעת זאת. ר' למשל את סטטוס הבקשות להכנסת סחורות לעזה).
  • רק חודשיים אחרי המלחמה: הממשלה החליטה לאפשר העברת מזון לרצועת עזה ללא הגבלה (זאת אומרת – רק עכשיו. עד עכשיו לא כול המזון התאפשר). בפועל – עדיין יש מחסור חריף במוצרי יסוד, ובעיקר בזמינות של מטהרי מים למים נקיים. עד עכשיו, עדיין, הכנסת ציוד רפואי איננה מתאפשרת, וגם לא יציאה של רופאים וסטודנטים, או כניסה/יציאה של מלט, משלחות באופן חופשי וכו'. עזה עדיין נתונה בכיבוש ישראלי מהים, האוויר, היבשה, שטחים אסורים לתנועה, גלי הרדיו, הטלפונים, הגבולות ומרשם האוכלוסין. לעומת זאת, החקלאים הישראלים דווקא חזרו "לייצא" לעזה. אגב, ההבטחה חזרה על עצמה כאן, אבל בפועל זה המצב.
  • ישראל עוצרת ספינות של סיוע הומאניטרי.
• תוצאות המצור: פשעים נגד האנושות –
• • הרעבה.
  • רישוש. בגלל האיסור לצאת ולעבוד בישראל או מצרים, ובשל אי-הכנסת חומרי גלם לרצועה – 80% אבטלה ברצועה.
  • החלאה. מחסור בציוד רפואי, איסור יציאת רופאים להשתלמויות, איסור הכנסת כסאות גלגלים ופרוטזות, פגיעה במקורות המים והחשמל, וכמחצית מהילדים בתת-תזונה.
  • הצמאה: איסור הכנסת מטהרי המים – פגיעה משמעותית באיכות המים: רק 10% מהמים טובים לשתייה. במהלך המלחמה נמנעה אספקת מים לזמן ממושך מכ-300 אלף איש.
  • מניעת הזכות לקורת גג: אין בטון – בונים מחימר, קוברים במערות.
  • פרופ' אבי שליים (אוקספורד): How Israel brought Gaza to the brink of humanitarian catastrophe
• ואם לא די בכך – צה"ל מודה בגזל משאבי רצועת-עזה
• ותחקיר מדהים ונדיר באיכותו על דיאטה, אינטרסים כלכליים ועוד ועוד..

"כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן–כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר." (דברים כ' פסוק יט').  

---

אנחנו אמרנו: צה"ל הפר את הפסקת האש, וגם ממשיך לירות אחרי המלחמה.

ניסו לגרום לכם להאמין ש"נשבר לנו להבליג וצריך לעשות מעשה!"

ומסתבר ש…

• צה"ל הוא שסירב לחדש את הפסקת האש (שגם אותה היה הראשון להפר, בגלל שלא עמד בהסכם המעברים ולו לשנייה אחת).
• צה"ל הפר באופן סיסטמטי כל רגיעה ברצועה. מנתוני משרד החוץ הישראלי עולה כי רק ב-8% מהמקרים הפלסטינים הם שהורגים ראשונים, וכי בהפסקות של שבוע ויותר ישראל אחראית ל-96% מחידושי האלימות, ובהפסקות של שבועיים ויותר ל-100% מהם. קרי – חמאס יכול לשלוט בירי הרקטות לא רע, וישראל בוחרת לחדש את האלימות כל פעם.
• צה"ל מבליג?! למעשה מאז "ההתנתקות" ועד "עופרת יצוקה", חוץ מעשרות פעולות "קטנות" ביצע צה"ל חמישה מבצעים משולבים גדולים לפחות ברצועת עזה (לפחות 600 בני אדם נהרגו בהם, ושיעור גדול מהם אזרחים; המספר לא כולל את נסיבות המצור, ולא כולל כ-1200-1600 שנהרגו ב"עופרת יצוקה"). לצורך השוואה:  מאז יוני 2004 ועד ינואר 2009, כולל "עופרת יצוקה" – נהרגו 19 ישראלים, אזרחים וחיילים, מרקטות שנורו מרצועת עזה.
• בסיום המלחמה, מזכ"ל האו"ם: ישראל מעכבת הפסקת האש.
• צה"ל ממשיך לירות, גם אחרי הפסקת האש. למרות שצה"ל יצא מהרצועה ב-21 בינואר, הוא פעל באופן אקטיבי בשטח רצועת עזה (בעיקר "הפצצת מנהרות"), כמעט תמיד בתגובה לירי לכיוון ישראל (תמיד ללא נפגעים), לפחות בתאריכים הבאים: 28.1.09, 29.1.09, 9.2.09, 18.2.09, 19.2.09, 25.2.09, 26.2.09, 11.3.09, 12.3.09, ובאפריל תקיפת מבנה, לא כתגובה. (הנתונים מאתר דו"צ, ולכן אין מידע על הנפגעים הפלסטינים, אך ברובם נהרגו פלסטינים. היו כמובן גם אח"כ, אבל עייפתי מלהכניס לינקים). במילים אחרות, קשה מאוד לומר גם עכשיו ש"צה"ל מבליג על ירי מהרצועה". אפילו הלילה (ועוד מעגל-דמיים נפתח).
• גם כיום: יורים על חקלאים. הם גם מכינים את ההרפתקה הבאה, ומאמינים שהיא איננה תלויה בהם.

 

---

 אנחנו אמרנו: שיורים על צוותי חילוץ ומרפאות.

התעמולה אמרה – שאנחנו מגזימים ומשקרים.

 

מסתבר ש…

• מסמך צה"לי מעזה: לירות גם על צוותי החילוץ
• דו"ח: צוותי רפואה בעזה היו יעד לגיטימי • צה"ל הפציץ מרכזי רפואה
• צה"ל לא מאפשר לאמבולנסים לפנות פצועים •  עתירה דחופה: צה"ל תוקף במכוון אמבולנסים
• ארגוני זכויות אדם והצלב האדום: צה"ל מונע פינוי פצועים בעזה; 6 אנשי רפואה נהרגו בעבודתם
• דו"ח: הפרת הקוד האתי (בעיקר מתקני רפואה)
• עדויות רופאים בעזה

מצד שני, חלפו כשמונה חודשים מאז המלחמה, ועדיין לא הובאו כל ראיות לשימוש במתקנים רפואיים כמחסה ללוחמי/מנהיגי חמאס.

נו, ואחר כך היו מי שהופתעו שהעזתים לא באו למרפאת התעמולה הישראלית…

---

אנחנו אמרנו – שיש מספר עצום של הרוגים.

אמרו לנו – שזה מוגזם, זיוף ורמאות של החמא"סניקים השטניים.

אטימולוגיה עממית על עופרת יצוקה

והיום מסתבר ש…

• צה"ל: הפלסטינים לא ניפחו את מספרי המתים (בהמשך שינה את גרסתו).
  
• המרכז הפלסטיני לזכויות אדם – PCHR (הידוע בביקורתו המדויקת כלפי הרש"פ והחמאס): מתעדים את הפגיעות ודורשים פיצוי
• צה"ל מאשר כי הרג למעלה מאלף איש בתוך שלושה שבועות

---

אנחנו אמרנו – שה"מבצע" יוצר נזק תדמיתי חסר תקדים ובלתי הפיך לישראל

אמרו לנו – אם מצרים איתנו, כל העולם איתנו. ואתם מגזימים. ואין ברירה.

והיום מסתבר ש…

• אמנסטי: פשעי מלחמה. הארגון קרא גם לחקירה בינ"ל ולהחרמת ייצוא הנשק האמריקני לישראל.
• How Israel brought Gaza to the brink of humanitarian crisis
  
• הפלסטינים מכינים מאות תביעות
• חיילי צה"ל מדברים בכול העולם – מה עשינו בעזה
• מתגבש חרם בינ"ל, חרם בבריטניה, נורבגיה (וכאן, וכאן), קנדה, ספרד, האקדמיה ועוד ועוד… ישראל אפילו נאלצה להתחיל לסמן סחורות המיוצרות בהתנחלויות.
• נתק הולך וגובר עם יהודים העולם.
• מיד אחרי הקרבות – בלייר: יש לשתף את חמאס
• שוקלים להעמיד קצינים לדין בינ"ל
• ההשתתפות במלחמה מתבררת כטעות, שבמקום להודות בה, מטייחים.
• גם החרמת וועדת החקירה של האו"ם מתגלה כטעות.

---

אנחנו אמרנו – שיש השתקה מלמעלה, והתגייסות של התקשורת.

אמרו לנו – שטויות, אפשר לראות היום מלא ערוצים. ובסוף הם נכנסו, לא?

ובכן, עם קצת מרחק מתברר ש…

• דובר צה"ל מודה: אנחנו מחליטים מה יראו האזרחים.
• התקשורת מתגייסת, מתעצלת, מתרשלת, מתעלמת, משתתפת ומצנזרת
• גם מרכז המחקר קש"ב מגיעה למסקנות דומות.
• וגם הרוח הכללית של הכותבים ב"העין השביעית" לביקורת התקשורת דומה.
• הפגנות חוקיות פוזרו באמצעים טוטאליטריים אסורים על פי חוק. (כדאי לקרוא).
• פרופ' זוהר, ממחברי הקוד האתי של צה"ל: "טוהר הנשק הופר בעופרת יצוקה, וצה"ל השתיק את הביקורת."
• בן-ישי, ממצדיקי המלחמה: זאת טעות לא לאפשר לסקר; למה לא נתנו לאזרחים להימלט, וכיצד הפציצו בארות וטחנות קמח.
• הכבאים שתקפו מפגינים לא יועמדו לדין.
• הטלביזיה החברתית מצטרפת: כך השתיקו את המחאה.
• דו"ח: כשהתותחים רועמים המחאה מושתקת.
• נעצר מיל' שצילם בעזה
• השאלות שלא נשאלו במלחמה…

•  •  •

מעל לכול ספק סביר

עכשיו בא דו"ח בעל משמעות עולמית, אבל את הממשלה העקשנית נראה שאין משהו שיכול להזיז. אפילו אם לוועדת החקירה ימונה ציוני נלהב. נזכיר שבמהלך המלחמה התגובה הנפוצה ביותר לכול "התרעה בשער" הייתה "תתבייש/י/ו!". כאילו מטיפים למתריעים מוסר הורי-סמכותי, ומעדיפים לא לשמוע. כמו הורה עקשן שצועק על הילד שלו "אל תענה לי!", וכאילו לצועקים כבר יש בידם את כל המידע הבלתי-מעורער. כול ביקורת עניינית או גישה מוסריות (רחמנא לצלן) נתפסת כפראייריות ונאיביות. ובכן, עם כל הצער שבדבר, עלינו לומר – לא המצאנו את פשעי המלחמה, דיווחנו עליהם!

כך היינו יכולים להפסיק את ירי הקסאם מבעוד מועד. 
מבצע לחיזוק הקיצוניים. 
דיספרופורציות הן האיום האמיתי של ישראל. 
בעצמנו יצרנו את עזה.

 

אז את המלחמה של מי נלחמנו? של ציפי לבני שאמרה ש"הסדר ימנע שלום"?! ובמלחמה הבאה, אולי נילחם את זאת של ליברמן שאומר ש"שלום=בזבוז"?! האם התקדמנו בעקבות ההרג, ההפרזה  וההרס? האם אין מקום לעצור, לחשוב, ולהרהר במעשינו. אוקיי, יצרנו לעצמנו תדמית של בריון, על כך אפשר להסכים, אבל האם היא טובה לנו ו"מוכיחה את עצמה", או שבעצם השקט הוא זמני (ומי יודע איך יראה הסיבוב הבא)? יכול להיות שהשקט נובע משינוי מעמדה של ישראל. זאת אומרת, מצד אחד ישראל לא יכולה עכשיו לעשות כל מה שהייתה רוצה, בגלל ההידרדרות במעמדה בעולם, ומצד שני – חמאס לא רוצה להיות זה שיוציא אותה מהבוץ ויהפוך אותה לקרבן. לכן, בחמאס חוזרים ואומרים שוב: הפסקנו לירות – עתה חזרו לגבולות 67'! (דברים שהם אמרו עוד קודם ל"מבצע"), ובזירה הבינ"ל מבקשים לשתפם.

עתה, בימים של חשבון נפש – האם נסתפק ב"תחקירי צה"ל" שגורסים שהיו רק "מקרים בודדים"? האם בכלל ראוי שארגון יחקור את עצמו?

אתם יודעים מה, prove me wrong: אפשר לטעון, שהמערכה המיותרת על עזה הנצורה (עוד לפני שליט וכו') לא באה להציל את שדרות והסביבה (שהפכו בני ערובה של מדיניות המצור על עזה), אלא באה כדי לגבות מחיר, להעלות מורל וכנקמה, תוך הרס בתים ורכוש, פגיעה ורצח רחב היקף של אזרחים שנמנעה מהם האפשרות לברוח, וכול זאת בכוונה, ברשלנות, משעמום או מאילוץ, ובראש זקוף. אם הטענה הזאת לא נכונה, אפשר להוכיח אותה בכול רגע ולדרוש לבצע חקירה בלתי-תלויה שתחשוף – מה קרה שם – ושתוביל לכך שמישהו ייתן  את הדין על מה שלא היה ראוי.