ממשלת ישראל החליטה אתמול לגרש מאות ילדים של מהגרי עבודה. עצוב להודות בכך, אך החלטתה והמאבק כולו, מסוקרים בקונטקסט צהוב לגמרי, על ידי תומכי ומתנגדי הגירוש כאחד. אלה מספרים סיפור של מסכנוּת ומוסר -ומולם– אלה מפחידים אותנו באיוּם לאומי (הכולל גם הערות גזעניות-לאומניות, כמו הקושרות אותם לזנות, סמים, מחלות ועבריינות). לנוכח המחסור בדיון אמיתי, ראוי יהיה לעסוק מעט בהקשר שבו שמגיעים לכאן האנשים האלו, ולברר מה הבעיה בכך, ומהם הפתרונות האפשריים.
נכון יהיה להתחיל ולומר שישראל היא בהחלט לא המדינה היחידה שדנה בשאלות מוסריות לגבי היכולת לכלוא ולגרש ילדים של "שוהים ללא היתר" להפרידם מהוריהם, או להזדעזע מתנאי החזקתם. היא גם לא המקום היחידי שאליו מהגרים. למעשה, אירופה וצפון אמריקה – ולא ישראל – הן המדינות שנמצאות בחזית היעדים להגירה של תושבים ממדינות העולם השלישי. והרי כשמדובר במהגרים ממדינות מערב אחרות, החברות הקולטות מוטרדות מההגירה הרבה פחות – אבל, מה לעשות… לצערם של אנשי המערב (שעוד רואים את עצמם נאורים) טבעם של מהגרים הוא שאם הם כבר מחליטים להעתיק את חייהם ולהתמודד עם הקשיים של ארץ זרה, עם שפה חדשה וכללים אחרים, הם לרוב יעשו זאת בלית-ברירה, וכדי לשפר את מצבם ולא להרע אותו. כלומר, וזה די הגיוני, שאפשר להבין למה אנשים מהגרים יותר מהעולם השלישי, למדינות שהמצב בהן פחות קשה.
גרפיטי בת"א (graffitlv, רישיון CC) מי מטפל בנכים של מי?
ולא במקרה לא השתמשתי במושגים כמו "גל הפליטים", "הצפת הזרים", "מסתננים" או "להטביע את גוש דן". קודם כל כי זה לא נכון, וצריך לדעת את העובדות שמנסים להסתיר. אבל גם בגלל שאלו הם מושגים שמאחוריהם מסתתרת שנאת-זרים. גם יהודים פעם "הציפו" את אירופה כשהיגרו בין מדינותיה. כן, במיוחד לנו חשוב לזכור שרבים מיהודי אירופה, בעיקר במאות ה-19 וה-20, שרדו בזכות יכולתם להגר מאזורי הרדיפה והרעב למקומות אחרים (רוסיה, צפון אמריקה וכו') שבהם היו יחסית מוגנים. רבים מהיהודים שחיים היום באוסטרליה, באנגליה, בהולנד, בסקנדינביה, במרכז ודרום אמריקה, בישראל ובארצות הברית, הם צאצאים של פליטים, מבקשי מקלט או מהגרי עבודה, שהרבה פעמים חצו נהרות ויערות כדי "להסתנן" אליהן, ושזכו באדיבות החברות הקולטות לחיים הוגנים, ואפילו לחיים בכלל. ((וכאן צריך לשבור איזה מיתוס: עד קום המדינה, רובם המוחלט של היהודים הפליטים באירופה לא היגרו לארץ-ישראל אלא לצפון אמריקה, ובמשך זמן רב, בקרב אלו שכן היגרו לארץ, הרוב לא נשארו בה. ואגב, חלק גדול מהמהגרים היהודים לישראל (כלומר מן ה"עולים") גם לא הגיעו מטעמים "ציוניים" נטו, אלא גם מטעמים כלכליים ואחרים, שעיקרם הישרדות ושיפור תנאי חייהם)).
לחצו כדי לקרוא את כתבת גלובס על הפליטים בישראל ובעולם (כולל מפות ונתונים).
כדי להבין את ההגירה בממדים גדולים אל המדינות המתועשות, לא צריך לחכות למאבקם של הילדים, או "לנגן" לציבור על המצפון ולקוות שעוד נשאר ממנו משהו. עלינו להבין למה יש באמת מספר גדול כל כך של פליטים ומהגרים דווקא בעת הזאת, והתשובה לא נמצאת בהכרח ברווחה של העולם המתועש, כי אם בהידרדרות ובהרעה במצב בעולם השלישי. אם תרצו: בגידול הפערים בין העשירים והעניים בזירה הבינלאומית.
אספקט אחד של הדברים הוא סביבתי. ההתחממות הגלובלית (שהמערב הוא האחראי לה יותר מכול) משפיעה אמנם על כל העולם, אך מי שמרגישים זאת באופן המיידי ביותר הן המדינות שהאקלים בהן קשה מלכתחילה, ולכן החרפת המחסור במקורות מזון ושתייה (שאוטוטו מגיע גם אלינו) גורם ליותר עוני, מלחמות ומהגרים/פליטים. הם נקראים "פליטי אקלים", וכאן המערב תורם את חלקו לא-רק בתיעוש ובמיכון המזהמים את כל העולם, אלא גם באופן ישיר במדינות העולם השלישי, לדוגמה על ידי בירוא יערות, כילוי משאבי טבע, הקמת מפעלים מזהמים והטלת פסולת במדינות אלו, והרעלת מקורות המים והדגה.
זה מייד-אין-צ'אינה/קמבודיה/סינגפור, ולמי אכפת למה זה בזול
ואולם, שינוי האקלים רק מקצין את המצב הקיים, ומשתלב אל תוך מערך עולמי בלתי שוויוני שקיים קודם למשבר, ומקורו במהפכה התעשייתית. במערכת העולמית יש כידוע פערים גדולים בין המדינות השונות, והפערים האלו לא הולכים וגדלים מעצמם. מדינות המערב מתחזקות את הפער הגודל, על ידי כך שהן מאלצות את ממשלותיהן של המדינות הנחשלות לקבל לתחומן מפעלים ותאגידי-על מערביים, לתת להם הטבות כלכליות, ולפטור אותם מבקרה סביבתית, בטיחותית וסוציאלית. כך הן מחסלות את עצמאות התעשייה המקומית, משעבדות את המקומיים לעבודה בתנאי עבדות (כולל סדנאות יזע, העסקת ילדים ועבדות), מסכנות אותם, וכופות עליהן הסדרים כספיים הכובלים אותן לחובות כלפי המערב, שלעולם אינם מסתיימים.
ובעצם, זה כל הסיפור על רגל-אחת. כל עוד המצב במדינות העולם השלישי מחריף, כן צפויה להתעצם מגמת ההגירה מהן אל המדינות שמצבן רק הולך ומשתפר. את התהליך כולו הייטיבו להמחיש בתכנית הסאטירה הפוליטית סאות'פארק, בפרק שבו מגיעים מהגרי עבודה מהעתיד, שמתחרים במקומיים בשכר אפסי, וכך מחסלים – בלית-ברירה – את שכר המינימום ותנאי ההעסקה ומאיימים על הכלכלה המקומית. אפשר לחלום רק שגירוש ופיקוח גבולות ימנעו את המגמה הגוברת של אנשים שמבקשים לשרוד, אך במציאות, פתרון אמיתי לבעיית הפליטים והמהגרים אל ארצות-המערב קשור בהקטנת הפערים הגלובליים, ובהאטת משבר האקלים. במילים אחרות, רק אם נתבע בתוקף מהממשלות ומבעלי ההון בעולם (ובארץ) לא להמשיך ולשים-פס על רוב בני האדם החיים בעולם, זאת אומרת האדם הלא-לבן, נוכל להשפיע על גורמי ההגירה ולהפחיתם. עד אז הגירושים הם גם אכזריים, גם מאבק אבוד, וגם טיפול סימפטומתי ואטום לב במחלה עולמית אחרת.
ולכן, בינתיים, המעט שנוכל לעשות במדינותינו השֹבעות, זה לפתוח את השערים והלבבות, ולעזור למי שלמרות הכול הצליח להגיע.
אמת מארץ ישראל 
פינגבאק: Tweets that mention כל המהגרים האלה פתאום « אמת מארץ ישראל -- Topsy.com
חדשות ערוץ 2: 400 ילדי עובדי זרים ייאלצו לעזוב את ישראל – כך קבעה היום הממשלה. במקביל החליטו השרים לאשר ייבוא של 300 עובדים מסרי לנקה.
בכל הקשור לפליטים (להבדיל ממהגרי עבודה) אין מקום להשוואה שעשית בין הנטל שנושאת אירופה לנטל שנושאת צפון אמריקה.
אם תסתכל על הנתונים תראה שאירופה, חרף גודלה הקטן יחסית לארה"ב וקנדה, קולטת מיליוני פליטים, בעוד שאלו מסתפקות בשיעורים נמוכים בהרבה, באופן אבסולוטי ובוודאי ביחס לשטח.
אני מניח שהסיבה לכך שהן אינן יעד נוח לפליטים. בכל זאת, אוקיינוס בדרך.
בהחלט, אבל לא עשיתי השוואה בין השתיים, ולא בידלתי בין פליטים למהגרי עבודה.
יפה לראות דיון רציני בנושא שלא נכנע לססמאות המתלהמות משני הצדדים. אתה צודק שאנחנו סובלים מקצה הקרחון של בעייה גלובלית, אבל המסקנה שלך לא ברורה. אם הבעיה באמת כל כך אדירה, וצריך לטפל בשורשים שלה, למה דוקא אנחנו, על בעיותינו, קוטננו, והשבריריות הדמוגרפית שלנו צריכים להיות דוקא נושאי הלפיד ופורצי הדרך? מדינת ישראל היא מופת לפתרון בעייה של אוכלוסייה נרדפת, שלקחה את גורלה בידה. אפילו אם אנחנו עכשיו חלק מהבעייה, למה כעת כשהתחלנו להתייצב אנחנו צריכים לסכן את מה שבנינו למען העולם כולו?
בעניין המספרים הקטנים לכאורה, אני לא מסכים, משום שמדובר בעניין עקרוני, ולא במקרה פרטי של מספר אנשים שדורש פתרון הומני, אלא בסכר שמאיים להיפרץ, כפי שמדגימה יפה הדיאגרמה (הלא ברורה אגב – מי יוצא ומי נכנס?) של עיתון גלובס.
ואם כבר לארח פליטים – מה עם הפלסטינים שגורשו/ברחו מפה? אין להם זכות ראשונים? עכשיו זה כבר לא נראה כל כך פשוט, לא כן?
אנחנו רחוקים מאוד מלהיות "נושאי הלפיד" ו"פורצי הדרך". קישרתי להרבה הוכחות לכך בפוסט. אנחנו הקמצנים ביותר במתן אשרות פליט בעולם, ובין האחרונים לדון בכלל בצורך לסייע. חלקנו קשור הן ברווחה הכלכלית (אנחנו בחצי העליון של העולם), הן בתרומתנו למשבר האקלים (הבינונית פלוס ביחס לגודלנו), והן בניצול הרב שאנחנו יונקים מאותן חברות/מדינות שמהן אנו מייבאים כוח-עבודה וזורקים אותו כשיימנו להתשמש בו.
אישית, אני גם מרגיש שיש לנו לקח מן העוול ההיסטורי כלפינו, ושליחות בתיקון הדברים.
העניין הוא לא "לארח" פליטים, אלא לקלוט אותם. גם המשפחות שלנו (או לפחות של רובנו) הן צאצאי פליטים, ולמעשה רוב היהודים בעולם.
ואני לא מוצא הצדקה מוסרית לא לקלוט פליטים פלסטינים.
תודה אייל,
כרגיל כתיבה מצויינת. הייתי מוסיף היבט נוסף והוא חוסר השחר במחשבה שאנחנו יכולים להסתמך על אנשים שיגדלו את האוכל שלנו, יבנו את הבתים בהם אנחנו מתגוררים, ירחצו את הסבתות שלנו ועדיין להמשיך ולקרוא להם זרים.
אביב
יפה לראות שיש הרואים את העובדות, מבעד ל'מציאות' שיוצרים לנו פה פוליטיקאים ועיתונאים.
אכן, אחת בעיות המדינה היא לשכוח כל מה שלא נעים לזכור, למשלף שהיינו באותה סירה. אבל למי איכפת הרי 'יש לנו מדינה' לפחות לדעת אלו שמדברים ככה.
מעבר להבדל בין מהרי עבודה ופליטים, גם באירופה וגם בארה"ב קיימות אפשרויות שונות המעוגנות בחוק לגבי תהליך הקליטה של מהגרי עבודה ופליטים, יש כל מיני סוגי ויזות ואישורים ככה שאם אדם שוהה על ויזת עבודה באופן חוקי, בתוך תקופה מסויימת הוא יכול לעתור למעמד של תושב זמני, תושב קבוע ואחרי תקופה סויימת (בין 3 ל-5 שנים, תלוי בנסיבות) להתאזרח ולהיות בעל זכויות שוות.
בישראל לא לפליטים ולא למהגרי עבודה יש אפשרות כזאת ולא משנה מאיפה הם באו, אם הם נשואים ואזרחים או בעלי משפחות בארץ, הדרך היחידה כרגע לקבל אזרחות ישראלית היא ע"י התגירות.
בעיני הדבר הכי בעייתי פה הוא הציפיה שאנשים וילידים שחיו בארץ שנים, יקומו ויעזבו בלי שום בעיות רק בגלל שהם לא יהודים.
הינה עוד דוגמא של יוניות ימנית הטוענת השתייכות שמאלית. אייל ניב
מסכם איזה היגיון מחוסר-מידע בכך ש-"רק אם נתבע בתוקף מהממשלות ומבעלי ההון בעולם (ובארץ) לא להמשיך ולשים-פס על רוב בני האדם החיים בעולם, זאת אומרת האדם הלא-לבן, נוכל להשפיע על גורמי ההגירה ולהפחיתם. עד אז הגירושים הם גם אכזריים, גם מאבק אבוד, וגם טיפול סימפטומתי ואטום לב במחלה עולמית אחרת."
נעזוב בצד את הפניות הזרות לשמאל אשר פונות בדיוק לגורמים (נתבע בתוקף מהממשלות ומבעלי ההון בעולם) המעוניינים במיוחד בהמשך המצב שהם בעצם בנו על מנת להוריד את שכר העובדים – הרי הם מרווחים ממעמד של שוהים בלתי חוקיים בניצול חששותיהם להתארגן ולהיאבק על זכויותיהם. נעזוב בצד את העובדה הילדותית ששאיפת הפניות האלה רואה שלטון בעלי אינטרס משותף מוותר דווקא על האינטרס של עצמו מכוח הצהרות ולא מכוח הנשק. נעזוב את זה ועוד פנינים רגשניות, ולמעשה בהחלט צבועות עד פטרנליסטיות. נעזוב את כל זה ואת הפנינים המזויפות הנוספות, שגם הקשר בינן לבין השמאל הוא מקרי ביותר, ונעבור להתייחסות השמאלית האמיתית בנוגע לשאלה הפותרת את הבעית ההגירה.
השמאל (לא זה המחופש) יודע שההון הגדול (הרב-לאומי), כלומר ההון הפיננסי, המשתלט באמצעים בריוניים של מיזוג של ההון היצרני והבנקאי על ממשלות העולם, פעל ועדיין פועל למען שאיבת העושר בכל טריטוריה אפשרית. מחמת תחרות חסרת גבולות, שאיבה זו מתבצעת תוך רמיסת כל-צדדית: 1- על חשבון משאבים מקבילים לתוכניותיה (למשל, שאיבת הנפט נעשית באמצעות צינורות דולפים וזולגים הרס חקלאי רב ביותר); 2- על חשבון התושבים; 3- בשיטות מפלגות את המקומיים ואף חותרות להנחיל אינטרסים מתנגשים ביניהם; 4- בדרכי שוחד; 5- תוך כדי שמירה מדכאה על נכסיה השדודים במחירים גבוהים של קטל; 6- בגיבוי של קומפראדורים (משתפי פעולה); 7- מלחמות וסנקציות; 8- שבירת שווקים מקומיים, ועוד מזימות ללא סוף. חלק קטן מהשאיבות האלה משמש את ההון הפיננסי בכדי לקנות תמיכה מגוונת (למשל, באמצעות זכויות יתר ליהודים, למנהיגות הענפית שלהם, כמו בענף האגוד המקצועי עד לחצרות הרבנים ולמשת"פים ערביים).
מכך אנחנו למדים שזרימת תזוזתם של רוב המהגרים תואמת את זרימת שאיבתו של רוב רכושם הגנוב. השאירות אותם נטולים אוצרות טבע ששימשו למחייתם משך מאות דורות ולקחו את השאר – עכשיו, אחרי שההרס והשוד הושלמו, מעיזים לחשוב בקול רם על איך "נוכל להשפיע על גורמי ההגירה ולהפחיתם" – בושה וחרפה!!!
אין אפשרות להחזיר להם את שלהם? אין אפשרות להחזיר את הזמן אחורנית? זאת אומרת שאין דרכים לכפר על העוולות. מה שעבר אין לתקן ובמקומו נוצר החדש. עם החדש הזה עלינו להתמודד. ולהתמודד אפשר. למשל, חסרים מקומות עבודה? נתארגן ונשיב מלחמה שערה למקומות עבודה די הצורך של כווולנו! הפרשי שכר בין שכר הגבוהה של המהגרים שלנו לבין השכר הנמוך של המהגרים האלה, שגם הם שלנו, יוצרים אי-איזון המפחית את ערכן של המשכורות? נתארגן ונשיב מלחמה שערה למשכורות גבוהות די הצורך של כוווולנו! ככה נוהגים נשים ואנשים בעלי בגרות סבירה של השמאל.
את/ה מדבר/ת על פטרנליזם? זה סגנון הדיון שלך?
אה, ואגב, אני דווקא כן מדבר על השוד הזה.
והנה פוסט שאהבתי מאוד: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=2894
דמגוגיה היא שיטה טובה לברוח מהאמת. חולשת טיעוניך נחשפים כשאתה משווה את המהגרים של היום שמגיעים גם לישראל לפליטים היהודים, ניצולי השואה של אירופה. אותם ניצולים שאירופה בגדה בהם נאלצו לברוח, להגר ולמצוא חיים חדשים בכל מקום אחר שיקבל אותם. ולא היו הרבה מקומות שרצו לקבל אותם. רבים שרצו להגיע ארצה נידחו ע"י הכובש הבריטי ונאלצו בדרך לא דרך להגיע עד אוסטרליה ודרום אמריקה. אחרים רצו להגיע ישר לשם, ומצאו את עצמם אולי בחצי הדרך, אולי קצת בקנדה וגם בארה"ב שהחלה לקבל לפי קוֹוטה. אחרוני המהגרים היהודים מאירופה עזבוה רק בתחית שנות ה-50, חלקם בכל זאת לישראל וחלקם למדינות שהחלו להיפתח יותר לפליטים יהודים.
ההגירות הגדולות של האפריקאים אינם על רקע מלחמות, אלא בשל הצורך למצוא פרנסה טובה עם הכנסה לצידה לשם כלכלת המשפחה. לא מדובר בפליטי מלחמות, שכן גם הדרפורים כבר לא בורחים מדרפור/סודאן בשל מלחמה. השאלה היא אם ישראל בנויה לקלוט בתוכה עוד ועוד מהגרים שבקרות יציפו את כל רחובותינו ולא נוכל עוד להתנהל בצורה ראוייה.
חלק מהמהגרים משלמים למצרים אלפי דולרים כדי שהלו יתירו להם להגיע לגבול ישראל. ממשלת אריתריאה מעודד הגירה של כוח עבודה לחו"ל, וגובה על אישור לצאת באופן מוסכם 2500$ שמשולמים בתשלומים לאחר שהמהגר מצא עבודה בארץ היעד. ואותו מהגר עבודה שששולח 1000$ מעביר מתוכם כמה מאות דולרים לממשלת אריתריאה, עד לכיסוי חובו.
במצב גזה בו מסתובבים אצלנו בכל קרן רחוב עשרות מובטלים ובטלנים שחלקם פולש לעבריינות אינם התקווה הגדולה של ישראל, אלא דווקא אבן ריחיים שהולם ומתעבה על גבנו. לכן עלינו למהר ולמצוא דרכים לעצור קודם כל את ההגירה ושנית , להחזיר את המהגרים למדינתם או למדינה שלישית ע"פ הסכם.
לגבי העובדים החוקיים הם צריכים על סמך החוזה שהם חתמו עליו לחזור למדינתם בתום מועד פקיעת אשרת העבודה. אם זה לא מתקיים אז זו עבירה על החוק. העובדה שעובדים זרים, מעסיקים וחברות כוח אדם עוברות על החוק ומאריכות בלי ידיעת גורמי משרד העבודה את שהיית העובדים האלה היא חמורה וצריכה להיות מטופלת במישור הפלילי.
ראשית, הפליטים היהודים היו גם קודם לשואה וגם אחריה, ולא רק יהודים.
שנית, הגירה בינ"ל ופליטות הן תופעות בינ"ל גוברות. ישראל למעשה כלל איננה מהווה מועד מרכזי להגירה.
שלישית, כלל לא טענתי שכול ההגירה נובעת מפליטות של מלחמות, אלא גם מאי-שוויון כלכלי. לכן הערותיך לא רלוונטיות.
רביעית, השתדלתי מאוד להימנע מדמגוגיה (כלומר, מהמשגה רגשנית ולא עניינית), כך שאם את/ה טוענ/ת שמדובר בדמגוגיה, נא להסביר מדוע. אם כבר, אז הניסיון להטות את דבריי, כאילו הם עומדים אך ורק על היהודים בשואה (והרי בכלל לא התייחסתי לשואה) – הוא דמגוגי.
גירוש עכשיו!
הם לא מהגרים ולא עולים כחוק, אלא מחפשי עבודה שהועסקו לפי חוזה שפג תוקפו, ועליהם לחזור לארצם בתום החוזה, כפי שהתחייבו.
כל הרינונים והצילצולים מסביב לא קשורים לעניין, כפי שיש כאן כאלה שמנסים להציג זאת כך.
תאורית העז:
הגרוש הזה הוא כה מגוחך שאין לי ספק שהוא לא יקרה. בגלל ההתגיסות הציבורית יוריד נתניהו את ישי מהעץ ברגע האחרון ויצטייר כמושיע. אותו דבר בדיוק קרה עם המע״מ על פירות וירקות ובזמן שקמה הצעקה מכניסים לנו ריבוא עיזים בלי שנשים לב. בפעם הקודמת אלו היו מכות רציניות לחד הוריות ופנסיונרים. הפעם זה יכול להיות גלעד שליט, הסכמי שלום, הפרטת הגז הלאומי במחיר מיוחד לחברים או סתם אישורי עבודה במשקל לקבלני כול האדם.
מוכרחים להלחם בציניות המרושעת אבל אין לשכוח מי מושך בחוטים. בסוף עוד נודה בהתרגשות לנתניהו שהואיל למנוע עוול נורא וברור שכל בר-דעת ובעל מצפון לא היה שוקל לקיימו מראש. לאלי ישי יש בוס – והספינולוגיה הופכת אותו למרוויח העיקרי מהפארסה הזו.
בוא ותשמע מה דעתי על מהגרים
1.יש כאלה שחצו את הגבול דרך מצריים ע"מ לבוא למקום עם רמת חיים גבוהה.
קודם כל חייבים לסגור את הגבול הזה ומצידי גם למקש אותו.
מי שכבר הגיע והוא פליט נרדף מסודן אז צריך לשהות פה באופן זמני ולחזור לסודן כשיהיה שם טוב.
כל השאר צריכים להיות מסולקים לארצות מוצאם.
הייתי בעבר בניגריה ובחוף השנהב ותאמין לי שברור לי למה כולם רוצים לברוח משם.
מאוד הדאיגה אותי אגב כתבה שבה ילדה סודאנית אמרה שהחיים פה טובים והיא גם כתבה זאת במייל לחברה שלה.
יש חוק הסתננות לישראל וכל אלה עברו עליו.
2.יש עובדים זרים שבאו באישור ובאופן חוקי-ברגע שפקע האישור הם צריכים לחזור לארצות מוצאם וכך הם שיפרו את רמת החיים ואנחנו נהננו מעבודתם.
3.יש עובדים זרים שפגה להם אשרת השהייה והם בינתיים התחתנו והביאו ילדים-ילד לא צריך להיות מגן ואף אחד שיוחזר לטורקיה או לפיליפינים לא ירדף או יהרג שם אלא רק תרד שם הרמת חיים.
מי שעשה ילדים פה זה בסדר רק שיקח אותן לארץ מוצאו.
בכל מקרה -מי שבא לעבוד פה צריך לקבל את כל הכסף והתנאים הסוציאליים.
מי שהסתנן לפה מעמיס גם את מערכות החינוך והרווחה על חשבון המיסים שלי ורק אם הוא פליט נרדף אני מוכן לקבל אותו.
רונן, "מהגר עבודה שהגיע" איננו הופך בשל כל ל'פליט'. אל תערבב בין השניים. כל אלה המגיעים אלינו היום דרך סיני והערבה הם מהגרי עבודה נטו. עלינו לעשות ככל הניתן כדי לא לתת להם להיכנס לארץ (גדר גבול, פטרולים ומכשיר חוקי שמגרש בחזרה את מי שבכל זאת נכנסו שלא כחוק לישראל).
פליט הוא פליט ולפי החוק הבינ"ל ישראל מחוייבת לתת לו מקלט והגנה ואם צריך בסיוע מוסדות האו"ם ומדינות שלישיות לשקם אותו בפרוייקט ראוי של האו"ם.
גם אירופה מתארגנת לאט לאט נגד המהגרים כשהיא מנסה לעצור משטים בים התיכון ובאוקיאנוס האטלנטי. צרפת כבר ביצעה שליחה בחזרה של כ-1900 צוענים מבולגריה ומרומניה, למרות קולות מחאה אצל פרוטקטורטים באיחוד האירופאי האליטיסטי.
עובדים זרים שבאים לכאן כחוק במסגרת חברת כוח אדם חתומים על הסכם העסקה שמחייב את חזרת העובד/ת למולדתו בתום תקופת ההעסקה שאינה עולה על 5 שנים. מכאן שגם אם עובדת ילדה תינוק לאחר שנתה הראשונה בארץ, ילדה הוא בן 4 לכל היותר ובשל כך חוזר עימה הביתה.
אלא שבישראל כרגיל חוק אינו חוק והשלטון אינו אוכף את החוק. יוצא מכך שיש אינטרס של חברת כוח האדם והמעסיק של העובד/ת להמשיך את העסקתו/ה בהתעלמות מהחוק ובהפרתו. השלטון חייב לפגוע בכיסם של חברות כוח האדם והמעסיק של העובדים כדי למנוע את הפרת החוק הזאת ולדאוג לחזרת העובדים בתום תקופת בעסקתם לפי החוק ולפי ההסכם שחתום עם העובד הזר.
אין כל סיבה שישראל תהיה מקלט קל לפליטי עבודה דבר שמשפיע בטווח ארוך לרעה על מבנה החברה הישראלית ומוסיף קושי על קושי. לנהוג לפי חוק זה דבר בסיסי וראשוני וזה אינו פגיעה בעובד הזר.
פינגבאק: לא דיברנו עוד על "עלייה" « אמת מארץ ישראל
פינגבאק: הפלסטינים אינם רצויים בשום מקום… « כולם מדברים על שלום
לצערי, העיתונות בארץ משאירה את מה שמתרחש בארצות הפליטים ברמת הסיסמאות, וחבל. מי שרוצה להיכנס בעובי הקורה, מוזמן לצפות בכתבה מרתקת של ערוץ 4 הבריטי (ללא תרגום), על שלושה סיפורים של פליטים באנגליה, שהמדינה מנסה להחזיר. כאן מדובר באיראן, אוגנדה ואפגניסטן. אל תחשבו שאריתריאה וסודן טובים יותר. הסיפור הראשון הוא טיפוסי, של משפחה שנמלטת מרשויות ההגירה, השני קורע לב, ועל השלישי, פשוט אין לי מילים.
http://www.channel4.com/programmes/dispatches/4od/player/3145151
פינגבאק: הסיפור שאינו נלמד: שלום מדומיין – שיח מלחמה | אמת מארץ ישראל
פינגבאק: אימפריות נופלות, לאט | אמת מארץ ישראל
פינגבאק: אימפריות נופלות, לאט | העוקץ