בלקאדר צועד קדימה: פרקים מלאים עם תרגום לעברית

אני שמח להודיע שמעתה, בימי שבת מדי שבוע, יובא כאן קישור לפרק מהקומדיה הבריטית "בלקאדר צועד קדימה", בתרגום מלא ומואר לעברית. הסדרה היא אחת ההפקות המפורסמות והפופולאריות ביותר של הבי.בי.סי משנות השמונים, והתפרסמו בה כוכבים כמו רואן אטקינסון (מר בין), יו לורי (ד"ר האוס, שהתפרסם במידה רבה כבר בעונה השלישית, שם שיחק דוכס שהוא דביל מושלם) וסטיבן פריי (קומיקאי מוכר באנגליה). כל עונה כוללת שישה פרקים העוסקים בתקופה אחרת בהיסטוריה האנגלית, והעונה הרביעית והאחרונה שמובאת לפניכם עוסקת במלחמת העולם הראשונה. 

יש שתי סיבות שאני מביא את הסדרה בבלוג.

הראשונה היא שהיא מספקת פרספקטיבה היסטורית על מדינה שניצחה שתי-מלחמות-עולם ותקופה שעיצבה במידה רבה את העולם של ימינו. יוצרי הסדרה חקרו היטב את ההווי הבריטי של מלחמת העולם הראשונה, עם מושגים, סלנג, משקאות ומשחקים שרבים מהם מוכרים פחות כיום. הם מיטיבים לדקדק בה את התחושות של מה שכונה אז "המלחמה הגדולה" (כי אז עוד לא ידעו שהיא רק הראשונה), מלחמה שהושפעה מאוד מטכנולוגיות חדשות (כמו טנק, מטוס, גדר-תיל, מוקש, מקלעים ועוד), שהפכו את המלחמות מקרבות של פנים-אל-פנים למלחמות של פחדנים שמתחבאים בביצורים ובטנקים. התופעה הזאת רק התעצמה מאז, וכידוע, היום רוב הלחימה מוכרעת ע"י ארטילריה, רובוטים, טילים, בולדוזרים, ספינות ומטוסים מרוחקים, שלצד החזק נראים כמו משחק מחשב עם אפס נפגעים. הפער בין תפיסות החיילים אז והיום מלמד, אגב, איך אנשים נעשים פטריוטים וגיבורים גדולים במיוחד כשהאויב מולם הוא חלש מהם משמעותית. בכל מקרה, זאת גם הייתה המלחמה הראשונה שדרשה גיוס כללי ענק, ושגבתה מיליוני קרבנות(!) מהצדדים, בקרבות שלא הצליחו להתקדם כמעט בכלל, והסתכמו בדרך כלל בהתשה מדכאת וקטלנית בשוחות. בפרספקטיבה של היום, מעניין לחשוב איך תוך פחות מחמישים שנה אחרי מלה"ע השנייה הפכה אירופה לאיחוד אחד גדול, וכיום מלחמה בין אנגליה וגרמניה, שהיו עד לא מזמן אחד הסכסוכים המדממים ביותר שאפשר להעלות על הדעת, נראית בלתי-אפשרית.

הסיבה השנייה היא שעכשיו כשהחמישייה הקאמרית, מלכת האמבטיה, הגשש החיוור, מבצע סבתא, הבילויים, ומ"ק 22 אינם עוד, נדמה לי שיש איזה חסך גודל-והולך בישראל בביקורת תרבותית פופולרית על הצבא (והצבאיות). בשעה שהמיליטיריזם בישראל מתחזק ומתחזק, לא יזיק להציץ ולצחוק קצת דרך הבריטים על המיותרות של מלחמות והטיפשות של הצבא (של אחרים).

הקוראים/צופים מוזמנים להשתתף בדיון על הפרק/ים והשאלות – במנגנון התגובות.

– = (לחצו על תמונת הפרק לצפייה) = –

פרק 1

פרק 1: (סרן) קפטן-קוק

שאלות למצטיינים:

1. מהיכן לקוח שיר הפתיחה?
2. מה זה טלי-הו?
3. איך קוראים למבטא של בולדריק?
4. למה התכוון בולדריק כשהוא אמר שהוא "ניסה משך מאות שנים"?

לחצו לתשובות… לדיווח על תקלה

פרק 2

פרק 2: (רב"ט) ענישה גופנית

שאלות למצטיינים:

1. האם יונת דואר היא מוטיב הומוריסטי בלבד?
2. מה זה קטפיין בלקאודדר (מילולית)?
3. למה הכוונה ב"בעיות התקשורת שוב"?
4. על מה נקנס סגן ג'ורג' בדיוק בבית הדין הצבאי?

לחצו לתשובות… לדיווח על תקלה

פרק 3

פרק 3: (רס"ן) כוכב עליון

שאלות למצטיינים:

1. צ'רלי צ'פלין הואשם בכך שהיה קומוניסט ושמאלן במלחמת העולם הראשונה – נכון או לא נכון?
2. אחרי ההופעה בלקאדר אומר להם לארוז. אבל – איך הם נוסעים ללונדון?
3. איזו ביקורת מרומזת יש באזכור המרידה בוורדון ובמהפכה ברוסיה מול החתרנות של בולדריק?

לחצו לתשובות… לדיווח על תקלה

פרק 4

פרק 4: (טור') מטוס פרטי

שאלות למצטיינים:

1. מי מכונים "ראש-מרובע" ולמה?

2. מהיכן לקוחה הדמות של "לורד פלאשהארט"?

3. נשים בכדורים פורחים – היה או לא היה?

4. מה פירוש: "זאת חתיכת מכה לפלוס-ארבע-ים"?

לחצו לתשובות… לדיווח על תקלה

פרק 5

פרק 5: (אלוף) בי"ח כללי

שאלות למצטיינים:

1. למה דווקא כדור בכף הרגל?

2. כמה גרסאות יש להמנון הבריטי באמת? שלוש או ארבע?

3. איזו בעיה כרונולוגית צצה בשאלה שמציב בלקאדר לאחות על החבר שלה?

4. מה הקשר בין האחות בפרק הזה, לבין הנהגת והטייס מהפרקים הקודמים?

לחצו לתשובות… לדיווח על תקלה

פרק 6 ואחרון

הפרק האחרון נחשב לפסגת הסדרה כולה. בקדימון המובא כאן (יו-טיוב): האם הקונצפט של הרתעה הוכח כיעיל. (כשחושבים על זה הרתעה צבאית מזוינת הוכיחה את עצמה שוב ושוב ככישלון. היא מהווה רק סיבה להרחפת הסכסוך, למירוץ חימוש, ובסוף מתפוצצת בעוצמה. השאיפה ל"הרתעה" תמיד גובה קרבנות, זורעת פחד, מהווה סיבה למירוץ חימוש, ובסוף מתפוצצת בעוצמה. זה לא עבד לישראל, לא לחזבאללה ולא לחמאס. בסופו של דבר החימוש הוא מסוכן, והוא מביא לחשדנות וחרדות צודקות בשני הצדדים. הפתרון למי שרוצה בשלום הוא לא להתכונן למלחמה אלא להימנע ממנה, למנוע אותה, ולפעול לפירוק הנשק ולא להתחמשות נוספת).

שאלות אחרונות למעריצים המושבעים, לפרק השישי:

1. מה מיוחד ב"מרחצאות הציבוריות בסום"?
2. מצאו עוד בעיה כרונולוגית, הפעם בסיפור הגיוס של ג'ורג'.
3. לְמה לועגים במכתב שקיבל ג'ורג' מבעל הבית של חברו?
4. על איזה משחק כדורגל מדובר בפרק?

ועכשיו… לחצו כאן כדי לעבור אל פרק הסיום הפנומנאלי. אל תחמיצו.

תשובות

(יש לסמן את הטקסט הלבן עם העכבר כדי להצליח לקרוא)

פרק 1

1) בציד שועלים, מי שרואה שועל צועק "טלי-הו" רגע לפני שמשחררים את כלבי ציד (מושג עם גלגולים מודרניים מעניינים).

2) שיר הפתיחה נפתח במארש "רימון הבריטי", אבל המנגינה מתחלפת מהר אל העיבוד הצבאי לשיר המסורתי של העונות הקודמות של בלקאדר (בעונה 1, זהו שיר ההלל לאביר המאיים-לכאורה בלקאדר,;ובעונה 2 ועונה 3 מסופר עליו כבן לשושלת גיבורים מהעונות הקודמות). הפתיחה והסיום לעונה הרביעית שלפניכם מנוגנים על ידי תזמורת הגדוד השלישי של החטיבה המלכותית האנגלית.

3) כפי שהשיב מישהו בתגובות, המבטא של בולדריק הוא קוקני, והוא טיפוסי למעמד הפועלים. יש כאן לעג סטריאוטיפי ברור ל"מזרחים" של הבריטים.

4) כשבולדריק אמר שהוא "ניסה משך מאות שנים" זוהי רמיזה אינטרטקסטואלית לעונות קודמות. ככלל, הדמויות שלו, של ג'ורג' ושל בלקאדר שומרות על שמותיהן ומאפיינים עיקריים (כמו מי הדביל). אחד האלמנטים החוזרים על עצמם הוא המשפט של בולדריק: "יש לי תכנית ערמומית", והן כמובן תמיד מגוחכות לגמרי.

פרק 2

1) לא. יוני דואר היו בשימוש נרחב במלה"ע הראשונה והשנייה. רבים מהם נורו על ידי האויב או נפצעו במילוי תפקידם. גם גופי הקשר והמודיעין הציוניים השתמשו ביוני-דואר עד קום המדינה ובמהלך מלחמת 48'.

2) קט-פיין בלאק-אדדר (טעות הדפוס במברק שבתחילת הפרק) פירושו: כאב-חתול, עטין-שחור. אגב, אם כבר בבלקאדר עסקינן, הערה לגביי שמו. עד כמה שהצלחתי לברר, המושג בלאק-אדר פירושו צפע-שחור, לא פתן-שחור כפי שתורגם לעברית בעונה הראשונה בישראל. אני חושב שזה היה הערוץ הראשון שבו הופיעה הסדרה. אלא שאחרי שהקהל הישראלי הכיר את "מר בין", הסדרה נכשלה, בעיקר בגלל משחקי המלים באנגלית וההקשרים ההיסטוריים העתיקים שלא התאימו לקהל הישראלי ולידע האינטרטקסטואלי הקודם שאין לו. בכול מקרה, ביתר העונות קוראים לדמות בלאקאדר (במילה אחת), כלומר זהו שמו ולא רק הכינוי שלו, ושמות, כידוע, לא מתרגמים מילולית.

3) בעיות תקשורת היו נפוצות במלחמת העולם הראשונה.

4) סגן ג'ורג' נקנס בבית הדין הצבאי על הופעתו. אבל מה שמעניין יותר הוא שסרן דרלינג ביקש שהוא ישלם על הוצאות התביעה, כאילו היה תובע בשירות פרטי. תשלום "הוצאות משפט" בדרך כלל לא נעשה בדין הפלילי (כלומר כשהמדינה מאשימה את פלוני) רק בדין האזרחי, ובוודאי לא בתחילת המשפט (אלא מושת על המפסיד בסוף). אבל דין אזרחי זה לא מה שקורה כאן, ובטח לא מתאים למושג. הדבר הקרוב ביותר שמצאתי ל"תביעה פרטית" (כשאזרח משמש תובע מטעם המדינה) הוא "קובלנה פלילית", המתירה בישראל לאזרחים לתבוע מטעם המדינה במספר קטן ומוגבל של עבירות. הידעתם?

פרק 3

1. לא נכון. צ'רלי צ'פלין היה פטריוט של ממש במלחמה. הוא נידב הרבה מקטעיו ועבודותו למענה. ההאשמות האלו הן מאוחרות הרבה יותר.

2. עם ספינת-רכבת (boat-train).

3. זוהי ביקורת על המרמור של מעמד הפועלים הבריטי, שכאשר זה מגיע לכדי מהפכה, בסוף תמיד מתקפל.

פרק 4

1. "ראש-מרובע" הוא כינוי סטיריאוטיפי לגרמנים (ולעיתים לשוודים) בגלל שהאנגלים חושבים שביחס לעצמם, ראשיהם הם מרובעים יותר.

2. הדמות של "לורד פלאשהארט" לקוחה מעונה קודמת (שנייה) בה מופיע אותו השחקן בתור לורד פלאשהארט הנפוח, שהנשים מוצאותו אותו איריזיסטבול, ושמרבה להפריח באוויר שנינויות בעלות הקשרים מיניים.

3. נשים בכדורים פורחים – אכן כן, הייתה יחידה כזאת (בערך) אבל במלה"ע השנייה…

4. "זאת חתיכת מכה לפלוס-ארבע-ים" לקוח מסרט ישן מאוד. פלוס ארבע הוא כינוי למכנסי גולף שממשיכים ארבעה אינצ'ים מתחת לברך, ובסרט שממנו לקוח הציטוט, מדובר בחבורה של ארבעה מופלאים הפותרים תעלומות.

פרק 5

1. כדור בכף הרגל הוא מתודה ישנה להימנע מגיוס לצבא. עוד בצבא העות'מאני (כשעברו לגיוס כללי ורובים) היו חיילים יורים בכף רגלם כדי לקבל פטור משירות. בארה"ב היו אנשים גודעים אצבעות ברגל, אבל היום הצבא כבר לא מתרשם מזה. מעניין שברוב העולם ובמשך רוב הזמן אנשים עושים הרבה בשביל להימנע משירות צבאי, שנחשב לדבר לא רצוי באופן גלוי ומוצהר, והוא לא פופולארי במיוחד, להוציא בעיתות מלחמה. בישראל, לעומת זאת, המיינסטרים רק מחכה להתגייס, ולא מעט הורים מתגאים ומעודדים את ילדיהם לעלות על מדים ונשק. ע"ע מיליטריזם.

2. אין המנון הבריטי רשמי, ולהמנון הלא רשמי יש מספר גרסאות. זה יכול להיות פתרון מעניין לשאלה אם לשנות את ההמנון בישראל כך שיתאים לא רק ל-75% היהודים שחיים בה (ולא כולם ציונים בכלל): פשוט לבטל את המעמד הרשמי של ההמנון, שכולם ישירו כמו באנגליה, ושהשירים הרשמיים יצמחו מלמטה, מ"העם" הישראלי. (כך אגב עלה קרנו של השיר "התקווה").

3. בלקאדר שואל את האחות האם החבר שלה למד באוניברסיטת האל, אבל המוסד הזה נוסד בכלל ב-27', ואילו הסדרה מסתיימת ב-1917, בעיצומה של המלחמה.

4. הקשר בין האחות בפרק הזה, לבין הנהגת והטייס מהפרקים הקודמים הוא שכולם שחקנים ודמויות שחוזרים אל הסדרה מהעונות הקודמות. האחות (מירנדה ריצ'רדסון) שיחקה את המלכה אליזבת בעונה השנייה, שהפכה לדמות ותפקיד מופתיים בהיסטוריה של הטלוויזיה הבריטית (ותפקיד אורחת בעונה השלישית). גם השחקנים הראשיים הם שחקנים שהופיעו בתפקידי אורח או מפתח בעונות הקודמות, כמו גם המרגל, הנהג, הטייס, הסוהר וכו'.

פרק 6

1. ב"מרחצאות הציבוריות בסום" הכוונה היא למרחץ הדמים בקרב על סום. יש ניסוח יפה בויקיפדיה: "יום הלחימה הראשון בקרב על הסום, שבו ספגו הבריטים כ-60,000 נפגעים (מתוכם20,000 הרוגים), הפך לזיכרון טראומטי בדברי ימיה של האומה הבריטית". נקודה מעניינת למחשבה: בעלות הברית (מדינות ההסכמה) ניצחו אמנם במלחמה, אך איבדו הרבה יותר קרבנות לוחמים ומספר דומה של אזרחים הרוגים לזה של אויבותיהם. לא משהו שלומדים בשיעורי ההיסטוריה בדרך כלל.

2. בעיה כרונולוגית בסיפור הגיוס של ג'ורג': ה"טידלי ווינק" הומצא בשנות החמישים.

3. במכתב שקיבל ג'ורג' מבעל הבית של חברו לועגים לשפה. זאת קריקטורה של צורת הדיבור של אז. לפי הסטריאוטיפ, חיילים בריטיים ממלה"ע הראשונה השתמשו בהרבה יופימיזם, קודים ורמיזות סלנגיות שקשה להבין.

4. על איזה משחק כדורגל מדובר? התשובה כאן. הייתם יכולים לדמיין דבר כזה היום בהקשר הישראלי?