שטויות שילדים עושים

תמיד שנאתי אנשים שאמרו לי שרק כשיהיו לי ילדים אבין. אבל הפוסט הזה, באופן מעצבן למדי, פונה בראש ובראשונה לאלה מכם שיש להם ילדים. שגידלו או מגדלים אותם, שראו איך הם לומדים דברים בעצמם, משתפרים, מתכוונים ושוגים, אפילו מכים אתכם ואחרים, מתנצלים, מתמרדים, ולאט לאט הופכים ליותר ויותר עצמאיים. כהורים, אתם מתמודדים שוב ושוב עם דברים שאתם לא ציפיתם או לא הייתם מוכנים להם.

כל הורה ראה את הילד שלו טועה טעויות גדולות. מכה, או משקר, או גונב. גם אנחנו עשינו את זה כנראה, כי ככה אנחנו לומדים מה מותר ואסור, ואיך העולם עובד. אנחנו לומדים ממשחק, מניסוי וטעייה. וגם הם.

ובגיל העשרה, הם אפילו עלולים לעשות שטויות מפחידות למדי.

מה אם למשל הילד שלכם עשה משהו נורא ממש? או, נגיד, הילד של השכנים אפילו – היכה נמרצות? או הביא מבוגר לכדי דמעות? או שבר חלון? או דחף והפיל זקנה? או לקח את המכונית שלכם בלי רשיון? ואולי אפילו דרס כלב, או מישהו? או ניסה להתאבד? או יצא למסע הרס או זעם? או החליט שהוא גיבור ותקף שוטר? או לקח סכין ותקף איתה עוברי אורח תמימים (או לא תמימים, זה לא משנה)?   — מה תעשו איתו?

אתם רוצים שהוא ילמד, כמובן, אבל הרי לא תשברו לו את העצמות, או תכלאו אותו בחדרו לשנים ארוכות, או תכניסו אותו לבית סוהר. אתם תבינו שיש איתו בעיה, ואולי שהוא עשה טעות איומה שהוא לא עשה מעולם, ושאתם תצטרכו לשלם עבור הנזק ולטפל בילד שלכם; אבל לא הייתם רוצים, לדוגמה, ששוטר יירה בו. בהרבה מאוד מדינות, בריטניה למשל, שוטרים בכלל לא מחזיקים אקדחים. הם מתמודדים עם סכינאות בלי זה, בידיים חשופות או עם גז פלפל. ואם הם יכולים להתמודד עם סכינאים בוגרים, אין סיבה שלא יצליחו להשתלט על הילד שלכם, גם אם הוא מהווה סכנה עם הסכין שלו, בלי לירות בו.

ואם חס וחלילה הילד שלכם, נגיד רגע שהוא בן 13 – עשה טעות, רץ עם סכין, מכל סיבה שהיא שקשה כרגע לדמיין, אולי הוא ועוד חבר שלו החליטו שצריך לדקור ערבים כנקמה – ואז שוטרים ירו בהם. חבר שלו מת מפצעיו, אבל הילד שלכם נאבק לנשום ובוכה. אני יודע, זאת מחשבה נוראית להורה, ואני מבין אם אתם לא מצליחים לדמיין את זה, או שאתם מפסיקים לקרוא כאן. אבל כל הורה יודע שאי אפשר לצפות תמיד מה הילדים יעשו, במיוחד בגילאי העשרה, וההשפעה של הורים עליהם היא מאוד מוגבלת. אז זה לא בלתי אפשרי, ותחשבו מה הייתם עושים. נניח שהילד שלכם, ולא משנה אם הוא שובב, טיפש, מלאך, או עם בעיות בבית הספר, שוכב עכשיו פצוע ומדמם על האדמה, בוכה מכאב הכדור שפילח את בטנו, כתפו, רגלו, או ראשו. הוא בוכה מפחד, אולי מתחרט, מדמם דימום כבד אבל עדיין בהכרה מלאה ובכאבים, חושב את המחשבה האיומה שאולי הוא הולך למות ככה, ומה יעשו לו עכשיו.

הוא שוכב על המדרכה ובוכה בתוך שלולית דם. סביבו המוני שוטרים וסקרנים. עולה בדעתכם שאף אחד מהם לא יגיש לו עזרה? יעצור לו לדוגמה את הדימום? ירגיע אותו מהבכי? אתם יכולים לחשוב שהם פשוט יעמדו סביבו כאילו הוא לא שוכב מדמם ובוכה על הרצפה? שיתנו לו למות, או סתם יחכו לאמבולנס?

נכון, הוא עשה דבר נורא, אבל בכל זאת, אין איך להחזיר את הגלגל לאחור, והרי לא הייתם מדמיינים שאף אחד לא יעזור לו. או שיבעטו בו. או שעוברי אורח יצרחו לו: "תמות כבר!" ויוסיפו הערה לשוטרים "תעשה לי טובה, תירה לו בראש, תהרוג אותו" – נכון?

מסתבר שיש אנשים שזה דווקא נראה להם הגיוני. (צפו מהשנייה העשרים):

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה +כול הנושאים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שטויות שילדים עושים

  1. פינגבאק: ילדה במספריים | אמת מארץ ישראל

סגור לתגובות.