קל לבקר את החמאס על הפגיעה הבלתי מובחנת בחפים מפשע. אבל טרור תמיד היה נשקו של החלש. בהיעדר חילות אויר וים, יכולותיהם מוגבלות לפגוע בצבא המבוצר היטב, לבצע התנקשויות יקרות, להפעיל מל"טים וכו' – וגם להם יש זכות להגנה עצמית. אז מה יעשו?
טרור הוא טרור, ולפחות צה"ל פועל באופן מוסרי, תאמרו? ובכן – לא ממש. וממש לא.
הנה תרגיל מחשבתי שאולי יעזור להבין מה הבעיה באופן "הלחימה" של צה"ל, ומוטב לומר – הטרוריזם של צה"ל. שערו בנפשכם מה היה קורה אילו החמאס היה יכול לפגוע בישראל בצורה דומה לזו שצה"ל פוגע בעזתים?
ראשית, מרכז תל אביב, כמו גם בבאר שבע, ירושלים, חיפה, צפת וכו' היו זוכות למטר של פצצות, כי מפקדות צה"ל יושבות בהם. חלק מהמפקדות, לדוגמה בתל אביב ובפתח תקווה יושבות באזורי אוכלוסיה צפופים, כמו גם הרדיו הצבאי ביפו שהיה מושמד. חלק מהמטרות לא היו נפגעות באופן מדויק, ולכן, כמו בעזה, מחצית מההרוגים היו אזרחים, ובהם שיעור עצום של ילדים. בניגוד לעזתים, בישראל יש מקלטים וממ"דים, כי לישראל יש גישה לחומרי בניין, אבל אלמלא היה לנו את זה, האבדות האזרחיות היו הרסניות הרבה יותר.
בתי המפקדים היו כמובן מטרות לגיטימיות. יש בהם טלפון אדום, ולעיתים נערכות בהן פגישות. זה כבר מכניס מטרות רבות במישור החוף, השפלה וערי השרון לבנק הפגיעות ה"לגיטימי", שוב, עם נזק אגבי גדול. במקומות שבהם הם יסתתרו בבורות ומקלטים, יעשה שימוש בפצצת כבדות במיוחד, והנזק מהן יהיה עצום גם כן.
אבל זאת רק ההתחלה. כל הבנקים, ובמידה רבה גם משרדי ממשלה רבים ותחנות משטרה – היו נפגעים, ואיתם כל מי שבסביבתם. כבישים מרכזיים בכל רחבי הארץ, גשרים, מערכת החשמל וכו' – היו מוגדרים כתשתיות טרור, ואיתם כל התעשיה הצבאית, ובמידה רבה גם אזורי התעשייה, האקדמיה וההיי טק, היו מופצצים, כי הם משמשים את מערכות הנשק והמודיעין. ברוב הארץ האוכלוסיה הייתה תקועה בלי דלק וחשמל. בתי החולים היו קורסים. נתב"ג וכל שדות התעופה והנמלים היו נהרסים לגמרי.
מרגע שגל המטרות הראשון הושמד, גם האוניברסיטה העברית הייתה מופצצת בגלל השימוש שהצבא עושה בה, ואיתה שלל מגדלי עסקים, מגורים ותקשורת, שעל גגותיהם מוצבות אנטנות או שמהן מנוטרות שיחות או שיש עליהם מכ"מים, וכולם היו מושמדים עד עפר מהאוויר. רבבות היו מאבדים את ביתם. לא מן הנמנע שבעזריאלי או דומיו יש משרדים שאיננו יודעים עליהם השייכים לארגוני הביון והביטחון הישראלים (אפילו דוברות מספיקה כדי להכשיר את הפגיעה, לפי הקוד הצה"לי), ואם כן, גם הם היו מושמדים כליל. אוניברסיטאות, בתי ספר וגני ילדים היו מן הסתם נפגעים גם הם, בשל הקרבה. עיתונאים וארגוני רפואה היו נפגעים גם הם.
כדי לנצל את כוח האש, וכדי שחילות אחרים לא ירגישו חלילה שלא השתתפו בהרג, יעשה שימוש בארטילריה מאוד לא מדויקת מהים והיבשה, שהייתה גורמת לנזק עצום בסביבות חיפה, אשדוד ועתלית, כמו גם באזור באר שבע ועוטף עזה. ספינות צבאיות היו פוגעות והורסות את כל ספינות הדיג והמסחר. וכדי ליצר "תמונות ניצחון" סמלים עירוניים היו מופגזים. וזה כולל, שוב, מגדלי מגורים ומרכזי עסקים. גם אנשי עסקים הקרובים בהון-שלטון יותקפו. על ישראל היה מוטל מצור מוחלט, שמונע כניסה של ציוד בסיסי וחיוני לאוכלוסיה, ורוב התחבורה, התקשורת והמוצרים הבסיסיים לא היו זמינים, ועל מים נקיים אין בכלל מה לדבר.
במצב כזה, האם לא הייתם מנסים לפגוע באויב בכל האמצעים העומדים לרשותכם? ובמצב שלנו – האם אפשר להצדיק את מוסריות הטרוריזם הישראלי בעזה ובכלל? והאם הוא משרת באמת את האינטרס שלנו?
ועכשיו תורכם: איך תרחיש כזה היה משפיע עליכם, על חבריכם ועל משפחותיכם? אילו עוד מטרות היו עלולות להיפגע? כתבו לי בתגובות.
אמת מארץ ישראל 
פינגבאק: אז מי ניצח ב"סבב" הזה? | אמת מארץ ישראל