תגית: גירוש

אינני מקבל ש"המטרה מקדשת את האמצעים", אלא, כמו שקבעו אילנות דתיים גבוהים, האמצעים צריכים להיות כשרים בפני עצמם. אם זקוקים למטרה כדי להכשירם, הרי שהאמצעים פסולים, וזה לא משנה אם מדובר בפינוי אוכלוסיות, בענישה קולקטיבית, בשלילת זכויות, בירי לא מבחין או במעצרים מנהליים. הכיבוש והמצור לא מוצדקים ע"י המטרה, וכך גם לא בניית מאחזים, ואין סיבה שהעברת-אוכלוסיות חפות מפשע תוצדק בשם התכלית המדינית בק"ן טעמים.

אי אפשר לטעון לצדק מוסרי בזכות השיבה ולהכרה בעקירה שהתרחשה ב-1948, בלי להכיר בכך שגם פינוי התנחלויות פירושו הגירה כפויה, עקירה ופליטות. המשמעות עבור הפרט והקהילה היא הרסנית, ומוטב שנפסיק לכבס את העברת האוכלוסיות המוצעת במושגים כמו "פינוי", וזה בכלל לא משנה אם הוא עם פיצוי או בלי, של הקוזאק או של הנגזל. איך שלא מסתכלים על זה, הפרטים הדרים שם כיום יחוו ניתוק מחיי היום-יום, מהעבודה, מההיכרות עם המקום, ומרוב הדברים שמגדירים את השגרה והביטחון של האדם. להמשיך לקרוא ←

ממשלת ישראל החליטה אתמול לגרש מאות ילדים של מהגרי עבודה. עצוב להודות בכך, אך החלטתה והמאבק כולו, מסוקרים בקונטקסט צהוב לגמרי, על ידי תומכי ומתנגדי הגירוש כאחד. אלה מספרים סיפור של מסכנוּת ומוסר -ומולם– אלה מפחידים אותנו באיוּם לאומי (הכולל … להמשיך לקרוא ←

הנכבה זאת לא השטות שנוהגים לומר לילדים בישראל, כאילו זה הכינוי של הערבים ל"אסון-הקמת-מדינת-ישראל". הנכבה היא האסון הלאומי של יושבי הארץ הערבים שהתרחש ב-1947-8 (ואחריהן), שבו מחציתם מצאו את עצמם פליטים שבתיהם ורכושם הוחרמו בכוח, או מנועים מלשוב לבתיהם ומשוללים … להמשיך לקרוא ←

חייבים להודות שיש אבסורד מסוים בעודף המחקר והעניין הפוליטי בישראל בשלומם וזכויותיהם של הפלסטינים מגורשי 1948 (או מסורבי השיבה ומנושלי הרכוש) לעומת המחקר הצנוע, העניין הפוליטי השולי, והעיסוק הדיפלומטי ה-כמעט-לא-קיים בעברם של היהודים, חלקם אזרחי ישראל, שגורשו ממדינות המזה"ת. אם … להמשיך לקרוא ←

התערוכה "אלימות מכוננת" של אריאלה אזולאי שנפתחה אתמול, מציגה יותר ממאתיים תמונות מארכיון המדינה, חלק גדול מהן על ידי צלמים ממלכתיים, ובהן מתועד גירוש ערביי הארץ, עדויות לטבח, לקיחת בתים ורכוש פרטי ותגובות באווירת "היישוב". התערוכה עוסקת בשנים 1947-1950, והתמונות … להמשיך לקרוא ←