תגית: מחאה

פוליטיקת הזהויות: שלמה מעוז, יאיר לפיד והמחאה החברתית

למה פוטר שלמה מעוז, אם עמדותיו הכלכליות מתאימות לימין הכלכלי של אדוניו? מה הלקח שניתן ללמוד מכך לגבי המחאה האשכנזית? ולמה יאיר לפיד, האיש החלול שמפרסם בנקים, הוא הבשורה שרוצים במעמד הביניים? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה +כול הנושאים, דה לגיטימציה ושינוי השיח, קפיטליזם וכלכלה, תקשורת לאומית ומסחרית | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 13 תגובות

הטרגדיה של מחאת האוהלים

הטרגדיה של מחאת האוהלים היא מובנית, וניתן לנסחה בקיצור כך: אילו היו הופכים לפוליטיים ומפלגתיים באופן מובהק, לא היו להם מספיק תומכים; אבל כל עוד לא יודו בפה מלא במטרותיהם הפוליטיות, לא יהיו תוצאות. כך או כך, מהפכה לא יכולה לצאת מזה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה +כול הנושאים, קפיטליזם וכלכלה | עם התגים , , , , , , | 23 תגובות

אחדות מדומה: הסוציולוגיה של מחאת האוהלים ופוליטיקת ההדחקה

אל תטעו: הצדק החברתי איננו הדגל שמאחד לפתע פתאום את הציבור בישראל, ובוודאי שלא הניע או מניע את האחוס"לים. משך דורות רבים אי השוויון שירת את האחוס"לים, ורק מעטים מהם חשבו – ועוד פחות מהם קידמו – "צדק חברתי". להפך, אי-השוויון נוצר, התארגן והוצדק על ידי דורות האחוס"לים הקודמים (וגם היום). אם מקלפים את הרטוריקה הערכית מגלים שרוב האחו"סלים הצעירים לא נדבקו לפתע בלהט אידיאולוגי ואמונה פוליטית, אלא הם בעיקר רוצים רווחה כלכלית, כדי שיתאפשר להם לשוב ולקבל קצת שקט ונחת, ולשכוח מכול היתר. הם לא מתאווים ל"סדר חדש", אלא משתמשים בו כהצדקה כדי להציל משהו מהסדר הציוני הישן, כדי להמשיך לחיות באין מפריע ברמת החיים שאליה התרגלו, ובלי לערער על יתרונם. כשמתבוננים בהם מגלים שזאת מחאה הרבה יותר אגואיסטית וסקטוריאלית מאשר סולידארית ומשותפת, כפי שנראה היה במבט ראשון. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה +כול הנושאים, השמאל הציוני-לאומני, קפיטליזם וכלכלה | עם התגים , , , | 40 תגובות