גודל הטעות

מה אני צריך את זה? למה לי לכתוב על זה בכלל. כמו כולכם, גם אני מלא דאגה למשפחה וחברים. מלא בחרדות וחלחלה מהמפלצתיות. תמונות שמקשות עליי להירדם. תסכול וכעס. ודאגה מפני הבאות. למה לי בכלל לכתוב עכשיו, כאילו שזה בכלל משנה משהו. אנשים יפים ותמימים נטבחו, נחטפו, עברו התעללות על ידי חמאס, ועדיין מוחזקים אצלו או מטווחים על ידו. חמאס הגיע לשפל חדש של בושה ואכזריות כשאנשיו תקפו זקנים, ילדים ותינוקות, במעשים שקשה להעלות על הדעת. כל מי שהשתתף בטבח הוא בושה לעם הפלסטיני, לאסלאם ולאנושות. אני כואב, ומלא הזדהות עם הקורבנות ומשפחותיהם, ודואג למשפחה שלי ולחבריי, ומלא עצב וזעזוע מהמעשים המפלצתיים (ואני מוציא מכלל זה את התקיפות על מתקני ואנשי כוחות הביטחון, שאותן קל להבין). חמאס הגיע לשפל חדש.

אבל הכאב על הקורבנות והאכזריות לא מוגבל אצלי לישראלים, והחלחלה שלי לא נגמרת בחמאס. קשה להכיר בכך תוך כדי חרדה וחלחלה ועם המוני קורבנות טרור שעדיין נמשך, אבל בלי ריחוק ורציונאליות לגבי מה שהביא אליה, רוב הסיכויים שהיא תחזור על עצמה. והאמת הקשה היא שהימין הפלסטיני לא היה הראשון בחלק ניכר מהמעשים הקיצוניים, ושבישראל אף מיהרנו להדביק אותו בשפל גדול יותר של פשעים בהיקף עצום. זה לא חמאס שגירש מבתיהם מיליוני בני אדם — משפחות שלמות, כולל נכים, חולים, זקנים וטף – וכופה עליהם לחיות כבר שבועות ללא מי שתיה(!), אוכל, מחסה, או תרופות, וספק שיהיה להם לאן לחזור. מיליוני משפחות שישנים במכוניות, או בחוץ, ושותים מי קולחין, ורעבים. זהו קנה מידה גדול כל כך שהוא עונה להגדרות של ג'נוסייד. (אגב, מה נראה לכם יאכלו וישתו בני הערובה אם אין מים וחשמל בעזה? איך נראה לכם שישנו או ירגעו אם אין הפסקה בין ההפצצות?) חמאס אולי משתמש לא אחת במתקנים אזרחיים, אבל לא הוא זה שרצח אותם. לא הוא זה שירה והפציץ ולחץ על ההדק. לא חמאס הרג את אלפי(!) התינוקות והילדים בעזה, שלהם אגב אין ממ"דים, ואין "חזרה לשגרה" ולבית ספר, או לילות שקטים, או מתנדבים שיכולים לבוא ולעזור. זה לא החמאס שעושה את זה.

וחמאס גם לא חתום לבדו על האכזריות המפלצתית.

לא חמאס היה הראשון לשרוף ילדים, או לרצוח תינוקות, או לירות בהם למול הוריהם, או לגרום להפלות, או לבצע פוגרומים ולשרוף בתים על יושביהם (שרק מיעוטם מדווחים). לא אנשי חמאס צולמו צוחקים בהנאה סדיסטית כשגרמו למאות מפגינים לאבד גפות ועיניים, או נהנים לראות ילד קטן פצוע וגוסס למוות (בדוגמאות בודדות מני רבות). לא חמאס הוא זה שיורה גז מדמיע על ילדים קטנים בבי"ס מדי שבוע (וזה נמשך). ולא רק חמאס פולש בקנים שלופים לבתי אזרחים (בלילות) כדי לחטוף ילדים ממשפחותיהם, או עוצר זקנים ובעלי צרכים, וכולא חפים מפשע. אכן – רבים מהכלואים הפלסטינים בישראל הם חפים מפשע, כמו קורבנות שהיכו אותם חיילים או מתנחלים, ורבים מהם קטינים, שלעולם לא יקבלו משפט הוגן, ושאין לפלסטינים איך לתבוע את שחרורם אחרת. חמאס בוודאי לא היה הראשון להתעלל בעצורים (בגאווה, בדיווחים שאפשר למצוא מאז שנות השישים לפחות), או באנשים סתם. לא חמאס הוא זה שחונק בגז מדמיע אסירים (כולל קטינים) בתאים קטנים בבתי הכלא, באופן שמהווה פשע לכל דבר. לא חמאס הוא זה שהרעיל בארות, מכה חקלאים ועניים, מגרש ושודד, שורף שדות, מונע טיפול רפואי, והוא לא היחיד שרוצח בעלי חיים (פשעים שרק מיטוט זניח מהם מדווחים או נחקרים). לא חמאס תקף זקנים ונכים באלאקצא או בפינוי מאדמותיהם, או שמר על היהודו-נאצים שתוקפים ערבים בגזענות ואכזריות שלא הייתה מביישת את האס-אס, ולא משטרת החמאס היא זאת שתוקפת את הקורבנות במקום את התוקפים כשהיא מוזעקת. וגם לא רק חמאס תוקף אמבולנסים ופליטים, והוא לא האחראי לניתוק החשמל מאנשים חולים, ועוד ועוד… חפשו אצלי בבלוג, אם אתם צריכים ראיות. בחשבון אחרון, אלפי הקורבנות הישראלים מתגמדים למול ממדי ההרג הפלסטינים, שאין שני להם. הלוא לפלסטינים אין מטוסים, ספינות, טנקים ותותחים.

זאת כרוניקה ידועה מראש.

זה עיוורון מסוכן להטיל הכול רק על הימין הפלסטיני, ולהתעלם ממעשיה הגדולים בהרבה של ישראל הימנית, שבממשלתה יושבים אחר כבוד אנשי ה-קיי-קיי-קיי היהודי, ומחלקים נשק והסתה וששים להרוג מכל הבא ליד. לא חמאס הוא שרצח את רבין או בחר את כהנא לממשלה. לא חמאס הוא שמתנפל עכשיו על כל מי שמביע התנגדות למלחמה, בעיקר אם הוא פלסטיני. לא חמאס הוא שירה על עיתונאים וצוותי רפואה. לא חמאס הוא שעצר החודש באמתלות־שווא את המנהיגות הבלתי־אלימה הפלסטינית, או פעילי זכויות אדם ושלום. לא חמאס משתלט על רכוש פרטי באלימות רבה ובחסות המלחמה.

נכון, חמאס יורים רקטות לא מדויקות על אזרחים (ברור, אין להם נשק מדויק יקר ומתוחכם; הם היו מתים להרוג את המטכ"ל במקום) – אבל זה טרור לכל דבר. מאותה הסיבה, זה גם טרור כשצה"ל יורה ארטילריה, כולל מהים, שהיא מאוד לא מדויקת ורוצחת והורסת בכמויות עצומות יותר. זה בדיוק אותו האובדן לילדים ולהורים, רק שבעזה יש כל כך הרבה הרוגים שגופות נרקבות ברחוב, או תחת ההריסות, או בקברי אחים, ואין איך להגיע אליהן, וקשה לעקוב אחר מספר הנעדרים.

נכון, חמאס ביצע טבח נורא וההתעללות, ורצח ילדים בטענה הפסולה (והבלתי ניתנת להוכחה) שהם יהפכו לחיילים; ובדיוק מאותה סיבה גם להרג האזרחים העצום לאין שיעור בעזה אין הצדקה. וגם לא להצמאה ולהרעבה של אלו שגורשו לדרום הרצועה, שאין להם חלק במעשי הלחימה.

נכון, חמאס מתחבאים מאחורי אזרחים ומתקנים באופן פסול ומזעזע (אם כי עדיין איננו יודעים בוודאות שהם מסתתרים בבתי חולים, או שנפלי רקטות פלסטיניות הן אלו שפגעו בהם; המודיעין לפעמים תקוע בקונספציות). אבל בואו לא ניתמם, אנחנו לא מצפים מלוחמים בגטו העזתי הצפוף שיקימו מפקדות באין-שטח שלהם, או שיצאו לשדות ויקימו בסיסים שבתוך שניה יחוסלו מהאוויר… קשה לי להגיד שהייתי עושה זאת במקומם. אין להם איך להילחם אחרת, בעצם, מול אחד הצבאות המתקדמים והמזוינים בעולם, עם חיל אוויר וים ושריון ומודיעין, וגיבוי ממעצמת על עשירה, כשהם בסך הכול לבין קבוצה של עניים שמאלתרים נשק מעופף כדי להתנגד לו. ואגב, בואו לא נשכח שגם המפקדות הישראליות שוכנות בלב אוכלוסיה אזרחית.

המעשים הנוראיים שעשה חמאס הם טעות גדולה מבחינתו, שתעלה לו בנקמה כואבת וחסרת תקדים ובהקצנה בישראל. אבל למעשה ישראל עושה טעות זהה בקנה מידה גדול יותר. גם אם חמאס יחוסל, ועזה תימחק לגמרי, וזאת לדעתי פנטזיה מוחלטת, הרי שעדיין הרעיון של חירות וצדק (אלוהי) לא ימות, אלא רק יקצין ויזכה לעוד פופולאריות באזור ובעולם, בדיוק כפי שקרה בתנועות הקודמות שחיסלנו. רק טיפש חוזר על אותן הפעולות ממש (לחסל את אש"ף? את חזבאללה? להרתיע? לגבות מחיר?) ומצפה לתוצאה שונה בכל פעם. זה יקרה שוב, ורק יהיה יותר גרוע. איזה עתיד מצפה לנו? ואם בטעות נפלתם למלכודת הרטורית שחמאס ודאע"ש הם כבר אותו דבר ממילא (והם ממש לא: דאע"ש מעולם לא החזיר שבויים, לא עשה עיסקאות, לא קרא ליחסי שלום, ולא היו אצלו חריגים שלא פגעו בזקנים וילדים, כפי שראינו ביום הטבח, ודעאש לא נולד מתוך עשורים של כיבוש, נישול ושליטה חונקת) – אז אתם עוד תתגעגעו אליו. זה קל לומר כמה שאני מתעב את הטרור של חמאס. הימין הדתי הפלסטיני אינו השותף שהייתי רוצה, אבל ישראל היא זאת שהפכה את השותפים שלה לסוכני כיבוש מושחתים, וניצלה אותם כדי להשתלט על קרקעות, ועשתה אותם לבלתי רלוונטיים. בלי הוגנות וצדק לא יהיה שלום. יש לנו אחריות למצב שאליו הגענו.

אז זה קל מדי לשנוא את חמאס וזהו. ובמאת, אי אפשר שלא לגנות בזעזוע את מעשיו. אבל אפשר לנסות להבין איך ההקצנה הזאת מתרחשת, ואם מה שאנחנו עושים עכשיו יעצור אותה או יעצים אותה. אני יכול למשל לדמיין לעצמי מרידות של עבדים שחורים, שבהן הם גם רוצחים ילדים וזקנים לבנים, אחרי שנים של התעללות. האמת, לא יודע אם הייתי מבקש ממישהו לגנות את זה, אבל כן הייתי מצפה לגינוי טרור השליטה הגזעית הלבנה, ושתדעו שאי אפשר להבין את המעשה הזה בלעדיה.

האם נוכל לגנות את העליונות היהודית? הטרור היהודי-ישראלי? הצה"לי? האם מישהו יעמוד למול קבוצות האזרחים היהודים שתוקפות פלסטיניים

אל תענו לי. מה אתם צריכים את זה.

הזמן יעשה את שלו. אנחנו ננצח עכשיו, וההקצנה תנצח אחר כך, ואיתה גודל החובות מהמלחמה, והבריחה של ההשקעות, ואף עובד פלסטיני או זר לא ירצה לבוא לעשות את העבודה השחורה, ואולי גם יהיו פחות חירויות ויותר דתיות, ומשבר כלכלי, ויהודי העולם שימשיכו להתרח מהמעשים הישראליים, והדורות הצעירים שיבינו שזאת ארץ בלי עתיד, ויהגרו. ומי ינצח אז?

פוסט זה פורסם בקטגוריה +כול הנושאים, דה לגיטימציה ושינוי השיח, הימין הקיצוני וטרור יהודי, השמאל הציוני-לאומני, חשיבה מיליטריסטית וציות, עופרת יצוקה על עזה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.