תגית: קימרלינג

אחדות מדומה: הסוציולוגיה של מחאת האוהלים ופוליטיקת ההדחקה

אל תטעו: הצדק החברתי איננו הדגל שמאחד לפתע פתאום את הציבור בישראל, ובוודאי שלא הניע או מניע את האחוס"לים. משך דורות רבים אי השוויון שירת את האחוס"לים, ורק מעטים מהם חשבו – ועוד פחות מהם קידמו – "צדק חברתי". להפך, אי-השוויון נוצר, התארגן והוצדק על ידי דורות האחוס"לים הקודמים (וגם היום). אם מקלפים את הרטוריקה הערכית מגלים שרוב האחו"סלים הצעירים לא נדבקו לפתע בלהט אידיאולוגי ואמונה פוליטית, אלא הם בעיקר רוצים רווחה כלכלית, כדי שיתאפשר להם לשוב ולקבל קצת שקט ונחת, ולשכוח מכול היתר. הם לא מתאווים ל"סדר חדש", אלא משתמשים בו כהצדקה כדי להציל משהו מהסדר הציוני הישן, כדי להמשיך לחיות באין מפריע ברמת החיים שאליה התרגלו, ובלי לערער על יתרונם. כשמתבוננים בהם מגלים שזאת מחאה הרבה יותר אגואיסטית וסקטוריאלית מאשר סולידארית ומשותפת, כפי שנראה היה במבט ראשון. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה +כול הנושאים, השמאל הציוני-לאומני, קפיטליזם וכלכלה | עם התגים , , , | 40 תגובות

פשיזם תרבותי

פרופ' שלמה אבינרי הביא באחרונה ב"הארץ" נימוקים לכך שישראל קרובה יותר לדמוקרטיה מאשר למשטר פשיסטי. תהיה זאת טעות להתעלם מטעמיו שאין זה משטר-פשיסטי, כשם שלא נכון יהיה להתעלם מנימוקיו של יפתחאל לכך שאין זאת דמוקרטיה (אתנית, בתוך הקו הירוק), אלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה +כול הנושאים, דה לגיטימציה ושינוי השיח, השמאל הציוני-לאומני, מערכת החינוך (לצה"ל) | עם התגים , , , , , , , | 37 תגובות