הנה ניסיון נוסף לומר: גם אם כבר עשינו מלחמה (וחבל שכך זה רק יחריף את המצב ומתעלם מהקונטקסט של עזה) – עדיין אפשר לצמצם את הנזק. קראו עוד…
חשוב לומר שלא כל המטרות כשרות. לדוגמה, היום הפציצו את הפרלמנט, וגם את משרדי התחבורה והחינוך. למה את משרד התחבורה? כי אם יש פקקים אין קסאמים? למה את משרד החינוך? כי ילדים ברחוב זה טוב למישהו? אולי בגלל שכשיש ילדים בבי"ס קשה לנו להוריד בניינים לידם? מה המחשבה? שזה ישנה את תכנית החינוך, שמשקפת את איך שהם חווים את המציאות? ככה היא בטח לא תשתנה. למה את הפרלמנט? הרי גם אם הוא יתחלף הם יצטרכו לשבת איפשהו… למה את טקס השוטרים? גם דו"חות תנועה, כוח-אדם, פקחי בנייה וסדר ציבורי הם אויב? למה את האוניברסיטה? אי אפשר כבר לנהל דיוני אינטלקטואלים על "מי צודק" בדרך השכנוע שעברנו לפצצות של טונות? למה מסגדים? זה הרי מעורר שנאות דת מטורפות. אם צריך לירות על כל מקור ירי, הרי שמבחינתם באר שבע, חצרים, פלמחים ותל אביב הן מטרות כשרות לטיווח. כבר כתבתי על זה שצה"ל בעצמו משתשמש בבתי תושבים ובחזות אזרחית כמחסה. למה את מחסן הציוד של בית החולים? והמסגד שלו? האם אפשר להצדיק כל ירי על בתי חולים?
האם בכלל לוקחים בחשבון שצה"ל בעצמו אומר שהפגיעות הן 95% מדויקות (ז"א לכל היותר)? משמעות הדבר שכל 19 פצצות מלוות באחת שלא פוגעת. אם הטלנו אלפיים, מאה מהן פגעו במטרות אחרות. מאז תחילת המלחמה מגיעות לרופאים לזכויות אדם פניות של אנשים ללא בית, אזרחים שאיבדו גפיים, ותינוקות שהרופאים לא יודעים לזהות או למצוא את הוריהם כי הם כנראה נהרגו בהריסות. טוב לא ייצא מזה.
אמת מארץ ישראל 
פינגבאק: השאלות שהתקשורת לא שואלת על המלחמה « אמת מארץ ישראל
פינגבאק: למה ליברמן ו"אם תרצו" מצליחים כל כך? « אמת מארץ ישראל
פינגבאק: המראות הקשים מסוריה והצביעות הרגשית | אמת מארץ ישראל
פינגבאק: רוסיה זה כאן | אמת מארץ ישראל