"שלום כלכלי" = המשך הכיבוש

"בעוד [ש]הישראלי בונה את חייו וביתו וצובר בשלווה את רכושו תחת חסות המדינה, נאלץ הפלסטיני לחיות תחת שלטון פחד. שגרת חייו איננה סובבת סביב בנייה מדורגת ונינוחה של חיים ורכוש, שעה שאין לו ביטחון בזכויותיו הבסיסיות, המופרות בשרירותיות. האפשרויות העומדות לפניו מצטמצמות בין קרב ההישרדות היומיומי של המדוכאים או הצטרפות למדכאים. בעוד [שיש] לישראלי יכולת להתקדם […] נאלץ הפלסטיני הממוצע לבחור בין דלות לברוטאליות. מציאות כזו היא זו עשויה להוביל אנשים לתחושה כי אין להם מה להפסיד – ומכאן הדרך לטרור קצרה."

בנימין נתניהו, מזהה נכון את משמעות הכיבוש: אחד הגורמים לכך שאין ביטחון, הוא שלפלסטינים אין חירות ותקווה.

"השלום הכלכלי" של נתניהו הוא מכבסת מילים צורמת. פירושו דחיית זכותם של הפלסטינים לחירות עד להודעה חדשה, ובינתיים להמשיך לעשות אותם עניים יותר ותלויים יותר בישראל. במקום להפסיק בהקדם האפשרי את מה שבאמת ממרר את חייהם, כלכלית ויומיומית, כגון ההתנחלויות, הגוזלות את שטחי החקלאות, התעשייה המחצבים והדיור; במקום להפסיק לסלול כבישי-על, מנהרות אימתניות וגשרים מטורפים; במקום לסיים את מדיניות הדיכוי של אישורים-וסיבות לכל דבר ועניין; ובמקום להקנות חירות ועתיד אופטימי; מציע נתניהו להתמקד בתהליך ארוך (בהגדרה) שבו תאריך סיום הכיבוש יידחה אל מועד לא ידוע, ובמהלכו יפעלו "כוחות השוק" (כך נוכל לומר "זה לא אנחנו שכובשים, אלה "כוחות השוק"). אה, והוא עוד מציע שנקרא לזה "שלום".

פארק התעשייה החדש "שער בנימין" דרום-מזרחית לרמאללה. במונחים של שליטה מספק אזור התעשייה עוגן כלכלי להתנחלויות המנותקות מן הכלכלה הישראלית והירושלמית: כוכב יעקב, תל ציון, מעלה מכמש, אלמון, פסגות ואדם, וגם בית אל ועפרה. הפארק יגזול מרמאללה את הדינאמיות הכלכלית שלה, בכך שיספק "תעסוקה" תלותית, במקום עצמאות כלכלית. לחצו על התמונה כדי לראות מי מממן ומהן ההטבות.

נתניהו מבין שמדובר בהמשך הכיבוש, והוא אומר: "נכון שזה לא פותר את בעיית השאיפות הלאומיות". אך לא מדובר רק ב"שאיפה לאומית" שהיא דבר חשוב בפני עצמו, מדובר גם בעניין כלכלי. אין שגשוג בלי סיום הכיבוש הצבאי. מוערך כי 40% מהכלכלה הפלסטינית הפוטנציאלית קשורים במטרופולין ירושלים ("הגוש דן של הפלסטינים בגדה"), וכי השארתה בידיי ישראל "מעמידה בספק את עצם יכולת הקיום של מדינה פלסטינית". ועידת האו"ם לסחר ופיתוח קובעת כי הנזקים הכלכליים שספגו הגדה המערבית ורצועת עזה כתוצאה מסגרים, אבטלה המונית והרס תשתיות מטנקים וממסוקים של ישראל מסתכמים ב-2,400,000,000 דולר, כתוצאה מסגרים, אבטלה המונית ופגיעה בתשתיות על ידי הצבא (בשנים 2000-2003). הכלכלה הפלסטינית הפסידה הכנסות של יותר מ-4 מיליארד דולר. הבנק העולמי מעריך כי פיקוח ישראל על המשא הנכנס ויוצא מן ואל הגדה תפגע עוד יותר בכלכלה הפסלטינית, וחוקר באונ' ב"ש הוכיח במחקר עם תצפיות העומד להתפרסם בקרוב כי המשא הדרוש לאוכלוסיה הוא יותר מכפול מזה העובר במעברים. 70% מהעסקים הפלסטיניים נסגרו או צמצמו מאוד את היקף פעילותם. ברצועת עזה מגיעה האבטלה ל-67% ובגדה ל-48% (2007). 75% מהאוכלוסייה הפלסטינית, לרבות שני שלישים מהילדים, חיים בעוני ומתקיימים מפחות משני דולרים ליום. מחצית האוכלוסייה הפלסטינית נזקקת למזון ממקורות חיצוניים כדי לקבל את כמות המזון היומית המינימלית הנדרשת לקיומה. 30% מהילדים הפלסטינים מתחת לגיל חמש סובלים מתת-תזונה. 60% מהילדים ברצועת עזה סובלים מזיהומים טפיליים.

אז מה מציע להם נתניהו במקום זאת? לארח תיירים ביריחו ובית לחם. זאת אומרת, כשישראל תרצה בכך היא תאפשר לתיירים להגיע לבית לחם, המוקפת כולה חומת-ענק, ואז משם יסיעו אותם ליריחו דרך מחסומים, כשברקע יימשכו חילופי האש והתורים המשתרכים במחסומים, וספק כמה תיירים ירצו להגיע לכזו מציאות, ועוד נגיד לפלסטינים שזוהי למעשה הזדמנות. כל זה כמובן רק בשטחי A (ערי הגדה, בלי חלק מחברון ומזרח-ירושלים) בלי להזכיר ששאר הפלסטינים (ב-82% מהשטח) יישארו בשליטה ישראלית מלאה.

המשך הכיבוש ההזדמנות כלכלית

המשך הכיבוש כהזדמנות כלכלית

נתניהו צודק בכך שהפלסטינים לא יפסיקו להתנגד בלי שיוכלו לחיות בכבוד, ולכן זה אינטרס שהוא גם ישראלי להבטיח להם שגשוג. אבל לפי התכנית של נתניהו, לא יהיה שגשוג. איך יפעיל "הפלסטיני-הממוצע" של נתניהו צי משאיות בלי חופש תנועה? איך ניתן לייבא ולייצא בלי שליטה על הגבולות? איך תתרומם הכלכלה הפלסטינית, אם כמעט בכול הגדה (82%), כל בנייה דורשת אישור ישראלי (כסף שהולך לישראל)? ואם 94% מבקשות הבנייה נדחות? איך יהנו מתעשייה או בתי עסק, אם שטחים ריקים-אדירים בגדה, סביב ההתנחלויות הגדולות, נחשבים ב"שטחי השיפוט" של ההתנחלות, וכל בנייה או פעילות בהם דורשת תשלום מס לישראל? אם גם בתי המשפט והקנסות הם הכנסה לישראל? איך אפשר לנהל כלכלה תחת סגרים? איך אפשר לנהל כלכלה כאשר למעלה מ-40% מהקרקע בגדה כבר בידיים יהודיות (התנחלויות, כבישים ומתקני צבא)? איך אפשר לדבר על שגשוג עם פרקטיקות מנהליות מגבילות את השיווק של תוצרת חקלאית? עם עקירת מאות אלפי עצי פרי וזית (כמיליון עצים נעקרו מאז 1967)? עם רישוי עסקים ופיקוח ישראלי המצמצמים את פעילות הבנקים והעסקים? מה אפשר לצפות מן התלות שיוצר מנגנון האישורים בשלטונות הישראליים – החל מבנית מבנים ותעסוקה אצל מעסיק יהודי, דרך טיפול רפואי בבית חולים ישראלי ועד אפילו לשתילת גינה בסמוך לבית או הוצאת רישיון נהיגה? ובינתיים מוקמים עוד אזורי תעשייה של התנחלויות, בהם הפלסטינים באים בבוקר, עוזבים בערב; מרוויחים מעט מאוד, ותלויים הרבה מאוד.

במקום סיום הכיבוש, מציע נתניהו להוסיף אל הכיבוש גם את "כוחות השוק". אלו אותם הכוחות שגרמו לפלסטינים לעבוד בישראל בתת-שכר, ואחר כך באזורי תעשייה בהתנחלויות ואצל קבלנים בבניית ההתנחלויות. אז מה הפלא שהם מסרבים? חשוב לומר: זה לא כוח טבע לאסור על הפלסטינים להקים תעשייה, או לשלוט בייבוא ובייצוא שלהם, ואף לגבות מהם מיסים על כך; זוהי יד מאוד-לא-נעלמה, אשר שולטת במשאבי המים, והקרקע, וכתוצאה מכך החקלאות, הדיור, התעשייה והמיסים; לא "כוחות השוק" הם שעסוקים בבניית התנחלויות; לא אצבע אלוהים היא אשר סיפחה 28 כפרים לירושלים המזרחית, עושקת אותם ממקורות התיירות, ומנתקת אותם משאר הגדה המערבית; אין זה מצב-הטבע שהיהודים בגדה מקבלים פי שש מים מהפלסטינים; וזאת גם איננה אכסיומה שהמשאבים הטבעיים של הגדה נחצבים ומיוצאים בסכומי עתק על ידי ישראלים. אל תטעו – כוחות השוק אינם כוח-מדעי, אלא כוחם של בני אדם כוחניים להשתמש בשיטה המקנה יתרון למי שיש יותר משאבים, ולהשתמש בעליונותם היחסית בארנק, כלפי אלו שיש להם פחות, בדיוק כפי שנעשה גם בישראל פנימה. זה לא מדע. יש מי שמרוויח מהכיבוש.

מרטין לותר הראה לנוצרים שהכנסייה הקתולית היא מעשה ידי אדם, והציע להם להשפיע על חייהם; והנה באים אנשי כנסייה-חדשים, כלכלנים, עם אלוהים חדש, "יד נעלמה" ו"כוחות השוק", ובמקסם שווא של מילות פיוס, כמו "שלום כלכלי" ו"שוק חופשי", שבים לרמוס אחרים למען מלכותם. אז ראו בזאת הזמנה לצאת בשאלה. לגלות שהטענה שאלו כביכול כוחות כלכליים או מדעיים היא רק כלי לכיסוי על הסיבה והמסובב הארציים: מי שיש לו כסף ונשק, שולט במי שאין לו, ומאלץ אותו לחיות בתנאי עבדות. שלום, לא ייצא מזה.

נשים עוצרות נשים

נשים עוצרות נשים במחסום חווארה.

המלחמה נגמרה, הערבים בעזה שבים לאכול את השאריות שלנו.

בקרוב: הערבים בראי החומוס.

פוסט זה פורסם בקטגוריה +כול הנושאים, מידע נטו, קפיטליזם וכלכלה, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

24 תגובות על "שלום כלכלי" = המשך הכיבוש

  1. ארך אפיים הגיב:

    מה שהוא מציע זה אוסלו ב'. קשה מדי פוליטית להגיע כרגע להסכם סופי על הגבולות, אז בואו נתחיל מנורמליזציה, ואז אחרי שכולם יראו כמה זה נעים לחיות בשלום (אחרי 5 שנים בגירסת פרס, אחרי עשרות שנים בגירסת נתניהו) אפשר יהיה באווירה נעימה לדבר על הסדר הקבע. אני לא מסכים עם הביקורת של אייל, כיוון שברור מהציטוט שהוא מתכוון להסיר חלק גדול ממנגנוני הכיבוש שגם לדעתו לא מאפשרים פעילות כלכלית. הבעיה היא אחרת: אין סיבה להניח שמה שלא עבד באוסלו יעבוד בתוכנית נתניהו, שמה שמוצע בה לפלסטינים גרוע בהרבה ממה שהם קיבלו באוסלו.

  2. הגר הגיב:

    אייל, תוכל בבקשה לפרט מהם המשאבים הטבעיים של הגדה ה"נחצבים ומיוצאים בסכומי עתק על ידי ישראלים." ?
    (תמיד חשבתי שהמשאבים היחידים שיש בגדה הם מים וכוח עבודה זול).

  3. אייל ניב הגיב:

    יש מחצבות שיש ואבן (מיוצאות למזרח הרחוק). גם הקרקע היא אמצעי ייצור (למשל כרמי גפן וזית, וזית; וכלי למיסוי חקלאי, בעלות, דיור ותעשייה). אני מנחש שתמצאי עוד מידע כאן: http://www.whoprofits.org/

  4. אייל ניב הגיב:

    מר אפיים, ממה הבנת שהוא מתכוון להסיר מחסומים/מגבלות? איפה זה כתוב? הרי זה באמת אוסלו ב' מסוג אחר, ולכן זה באמת ידרוש עוד זמן, ובמהלך אותו הזמן יהיה "צורך ביטחוני" ולכן יוסיפו עוד מחסומים ומגבלות (כמו שקרה בשנות התשעים). וחוץ מזה, הוא בוודאי לא יפסיק את ההתנחלויות.

  5. פינגבאק: היכונו, הולכים לבידוד « אמת מארץ ישראל

  6. נעימה הגיב:

    קרא פרופ' קליימן בהארץ http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1044770.html

  7. פינגבאק: גם אני מאמין לו. « אמת מארץ ישראל

  8. פינגבאק: מה ניתן ללמוד מן הבחירות על הערבים ועל היהודים? « אמת מארץ ישראל

  9. גיא זקס הגיב:

    שוב שלום אייל.

    השלום הכלכלי של נתניהו הוא תפיסה פשוטה, שבאמת צריך לעבד לפרקטיקה בשטח: פיתוח כלכלי בשטחי יש"ע יקדם אווירה של הסדרים מדיניים דמויי אוטונומיה לערביי יש"ע.

    יכול להיות שאפילו יקראו לאוטונומיה הערבית ביש"ע מדינה – אבל אם נשמור על גבולות בני הגנה, כלומר בקעת הירדן וחלקים מגב ההר בידינו, כולל מסדרון ירושלים – זו תהיה אוטונומיה דה-פאקטו.

    הניתוח שלך נכון בדבר חשוב אחד, והוא דומה לניתוח ההתנחלויות שעשית בבלוג הזה לא מזמן: אין מקום לשתי מדינות עצמאיות כאן, אלא רק למדינה אחד. אין מספיק גיאוגרפיה.

    לעולם נהיה קשורים כלכלית ושלטונית במידה זו או אחרת לערביי יש"ע, ולכן הסדרים כלכליים משופרים צריכים להיות הבסיס לבניית דו-קיום עמם (שלום לא יהיה כאן, בגלל התנגדותם הבסיסית של הערבים לנוכחותנו כאן והתנגדות התרבויות בינינו לבינם).

    ועוד תזכורת: ראש הממשלה נתניהו היה האחרון שחתם על הסכמים עם הרשות ה"פלסטינית". הוא דרש הדדיות, וטוב שתפיסה של הסכמים עם הדדיות וביטחון חזרו למרכז הבמה הישראלית, על פני מהלכים חד-צדדיים נוסח קדימה.

    שבת שלום!

    גיא זקס

  10. פינגבאק: עבודה שחורה » השמאל לא עתיד לחזור לשלטון

  11. אייל ניב הגיב:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1065580.html

    ג'ורג' מיטשל: שלום כלכלי לא מספיק ללא מגעים דיפלומטים

    השליח המיוחד של ארה"ב למזה"ת אמר גם כי ממשל אובמה היה רוצה לראות ממשלת אחדות של החמאס והפתח הפלסטיני

  12. פינגבאק: צבא בונה עם « אמת מארץ ישראל

  13. אייל ניב הגיב:

    האדריכל אלון כהן-ליפשיץ | השלום הכלכלי כלעג לרש
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1078623.html

  14. גיא זקס הגיב:

    הנה כי כן, נתניהו, הדמון הגדול של השמאל (וציפי ליבני בראשו), מסכים ל"שתי מדינות לשתי עמים", בתנאי שיוכר כי מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי.

    יש גם הסדרי ביטחון שצריך להגיע אליהם, וכן הסדרים כלכליים. זה השלום הכלכלי של נתניהו.

    השאלה היא כמובן איך יקבלו את החזון הריאליסטי הזה בעולם ואיך יקבלוהו הפלסטינים.

    כל עוד יש בלוגים כמו זה, שהם בוודאי קוראים, קשה לומר שיש תקווה: הם תמיד יחכו לאיש השמאל התורן שיתן להם יותר ממה שאנחנו יכולים לתת…

    שבת שלום!

  15. פינגבאק: הכרזה חד צדדית לא תפסיק את הכיבוש « אמת מארץ ישראל

  16. פינגבאק: A Unilateral Declaration Will Not End The Occupation / Translation from Eyal Niv’s Blog « Obsessed With Reality 2.0

  17. פינגבאק: Ya Abbas, A Unilateral Declaration Will Not End The Occupation « Truth from Eretz Yisrael

  18. פינגבאק: זאת לא בדיחה: מה זה שיא החוצפה? « אמת מארץ ישראל

  19. פינגבאק: ערבים חסרי חינוך « אמת מארץ ישראל

  20. פינגבאק: השתלטות « אמת מארץ ישראל

  21. פינגבאק: השתלטות / אייל קליין | מחשבה אורחת

  22. פינגבאק: Domination « Truth from Eretz Yisrael

  23. פינגבאק: מילון כיס שימושי:חד צדדיותה של החד-צדדיות « אמת מארץ ישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s